בעבודה של אשתי תנאי העסקה של כל העובדים, שמקבלים החזר נסיעות עד 300 ש"ח בחודש, (חופשי חודשי בתוך העיר עולה כ100 ₪) כשהכוונה היא שלחלק מהמשמרות (לפעמים עובדים בבוקר, לפעמים אחה"צ ולפעמים בלילה) יהיה אפשר להגיע במונית. השאלה היא כדלקמן: אם אשתי נסעה רק באוטובוסים ולא ניצלה את כל הסכום האם היא יכולה להצהיר על הסכום הנ"ל, (מבקשים לכתוב את סכום הנסיעות, ולא נותנים אוטומטי 300 ₪), ומה הדין אם לא ניצלה את כל הסכום בגלל שלפעמים עובדת קרוב לבית (עובדים בכמה מקומות, בדר"כ יודעים בתחילת החודש כמה משמרות יעבדו בכל מקום אבל זה משתנה לפעמים). ואם יש הבדל בדין בין השאלות איך לחשב את הנסיעות?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
יש לדווח על הוצאות הנסיעות כפי שהיו בפועל.
במקרה שהעובד טורח לנסוע באוטובוס בעוד שהוא זכאי לנסוע עם מונית, יש מקום שהחיסכון יהיה לעצמו. אבל אם התשלום על מונית הוא רק משום שבחלק מהמשמרות נוסעים בשעות שאין תחבורה ציבורית, ברור שאם יש תחבורה ציבורית לא מקבלים כסף על מוניות. התקרה של 300 ש"ח בחודש אינו אומר שכל עובד חייב להגיע לסכום זה.
מקורות:
עיין עלון המשפט גליון 29.
תודה רבה לדיין שליט"א על התשובה,
מהתשובה נראה שלא הסברתי את עצמי כ"כ טוב בשאלה, יש תח"צ ברוב ככל המשמרות (יש משמרת אחת בשבוע שלפעמים נגמרת אחרי התח"צ), והסכום הוא גלובלי לכל העובדים, גם אלו שעובדים רק בבוקר. ולמעשה הוא נועד בשביל שבסידור העבודה של העובדים, העובדים לא יקחו בחשבון את הזמן והטירחה שבנסיעה באוטובוס, וירצו לעבוד דווקא במיקום שיותר קרוב אליהם). השאלה היא במקרה שבחודש מסויים יצא שכל המשמרות קרוב לבית, (מבחינה טכנית היא הייתה יכולה לקחת מונית מרחק של כמה בניינים).
גם אם התשלום למוניות הוא כדי לעודד לעבוד רחוק מהבית, אם במקרה יצא שעבדה קרוב במרחק שלא מצדיק לנסוע עם מונית, לא מגיעה לה תשלום אלא עבור נסיעות שהיו בפועל.
תודה רבה
השאר תגובה