שלום לכבוד הרבנים!
1) במשך עבודתי נתקעתי עם הרגל בספה והתקלף קצת מהעץ שלה מה עליי לעשות?
2) הייתי משתמש בשירותים, בנטילה ובנייר של הקפה הסמוך לעבודה בלי רשות אבל האחראי היה רואה אותי ולא מעיר, לאחר שגיליתי שצריך לבקש רשות שאלתי אם אין בעיה שאני משתמש בשירותים ושוטף ידיים האם מותר להשתמש גם בנייר לנגב ידיים והאם זה מועיל לכל הפעמים שהשתמשי בלי לשאול?
3) האם אינטרנט כשר לעצמי על מנת לשמוע שיעורים לשאול שאלות ואולי לצורך פרנסה (שוק ההון) בעתיד וכו' זה מותר לכתחילה.
4) הייתי בעברי נכנס למשחקי כדורגל בלי לשלם ע"י שמישהו מהמשפחה שהיה עובד שם היה מכניס אותי או אומר לסדרן שיעלים עין כפי שנראה לא היה מותר לו לעשות זאת האם עליי לשלם את כל הפעמים האלו? ואם פעם או פעמיים התגנבתי גם בלי שהוא יכניס אותי
5) על התגנבות לאוטובוס או נסיעה בכרטיס של צעירים האם מועיל לקנות כרטיסיה ולא להשתמש בה, לקרוע אותה?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
1) עליך לבקש את סליחת המעסיק. ואם אינו סולח, אם מדובר בספה יפה ולכן הנזק בולט ואדם סביר היה צובע את הקילוף, עליך לצבוע. אם לא, אינך חייב לעשות כלום.
2) אם קיבלת רשות להשתמש בשירותים, הרי זה כולל גם שימוש בנייר. לגבי העבר, ניתן להניח שמנהלי המקום מסכימים שישתמשו בשירותים כדי שמפעם בפעם גם יקנו אוכל או קפה.
3) התשובה לשאלה זו יכולה להשתנות לפי הרקע או החוג של השואל. נא לשאול רב שמכיר אותך אישית.
4) אני מניח שהיה מספיק מקום ולא גרמת שאדם אחר לא יוכל להיכנס תמורת תשלום. אם כן, עליך לשלם כפי שהיה שווה לשלם אם לא הייתה לך אפשרות להיכנס ללא תשלום. אין הבדל בין הפעמים שנכנסת באמצעות קרוב המשפחה או בלעדיו. אם אינך זוכר כמה פעמים נכנסת, עליך לשלם עד שיצא הספק מלבך. ולכן עדיף להתפשר עם מארגני המשחקים.
5) כן.
מקורות:
1) אם הנזק עומד לתיקון יש לשלם את עלות התיקון. אם הנזק אינו עומד לתיקון יש לשלם את ההפרש שבין המחיר לפני הנזק לבין המחיר לאחריו. כאשר אין הפרש המזיק פטור מכלום. עיין שו"ע חו"מ סי' שפז ועיין עלון המשפט גליון 22 עמוד ה.
4) הנכנס לא גילה בדעתו שהוא מוכן לשלם את מלוא המחיר ולכן עליו לשלם את ההנאה בלבד, או את הנזק שגרם, הגבוה מביניהם. עיין שו"ע חו"מ סי' שסג סעיף ו. במקרה של ספק כמה פעמים נכנס, עיין שו"ע חו"מ סי' עה סעיף יח ובש"ך שם ס"ק סז שמשמע שבמקרה של גזל חייב להתפשר לצאת ידי שמים.
הבנתי ממה שכתבת שאם לא תפסתי מקום ולא גרמתי לכך שאחרים לא יכלו להיכנס אז לא צריך לשלם כלום וגם רב גדול ששאלתי אמר שאני לא צריך לשלם נכון או שלא הבנתי טוב?
לא הבנת נכון. עליך לשלם על כל הפעמים שנכנסת. אלא שאם לא שווה לך להיכנס במחיר המלא ואם היית יודע שתחויב לשלם מחיר מלא לא היית נכנס, אתה חייב לשלם את המחיר שהיית מוכן לשלם אז בלבד.
לגבי שאלה 4, לא הבנתי מה הנפקא מינה בזה שהגזלן גילה דעתו שהוא לא מוכן לשלם.
אם בעל המקום דורש מחיר מסוים, ההנחה היא שאף אחד לא נכנס שלא ברשות ובכניסתו הוא מאשר עסקה המחייבת אותו במחיר המלא.
אבל אדם נכנס בגניבה, מעשיו מוכיחים שלא התכוון להתחייב את המחיר המלא ולכן אינו חייב לשלם אלא את שווי ההנאה בפועל. ובדרך כלל, לא לכל אדם משתלם לשלם המחיר הנדרש ויש הנמנעים מלהשתתף בגלל המחיר.
עם זאת, ייתכן, שאם הנכנס היה נתבע בבית דין הוא היה מחויב לשלם את מלוא המחיר, על בסיס הנחה שהמחיר שהציבור משלם תואם לשווי ההנאה ועל הטוען אחרת מוטלת חובת ההוכחה.
מחילה מהרב אבל שאלתי רב גדול ואמר שלא צריך לשלם כלום. מצד שני ראיתי בספר החדש קיצור שולחן ערוך הרב עובדיה שהביא בשם שו"ת מעין אומר, וזה לשונו: אדם שנכנס לקולנוע או התחבר לכבלים ללא תשלום או שהוסיף חיבור לעוד חדר שיש בזה תשלום נוסף. כעת חזר בתשובה, לא ישלם ויתן את המחיר לצדקה. הרי לא תפסתי מקום ומה זה לשלם על ההנאה הרי לא לקחתי כלום, ברור שלכתחילה אסור השאלה בדיעבד להמ שיצטרך לשלם???
יש להוסיף שאיני יודע אם הייתי משלם או לא, באתי לאיצטדיון במטרה להיכנס חינם יכול ליהיות שאם לא הייתי מצליח אז אולי כן הייתי משלם הכל בגדר ספק ואולי.
תציין בבקשה מקור מדויק ונשתדל לעיין בספר בפנים.
1)שו"ת מעין אומר חלק י סימן ד כמדומני
ושאלתי רב תלמיד חכם עצום, אבל אני באמת רוצה לברר את זה ולדעת למה אני פטור ואם פטור אז למה ליתן הכסף לצדקה?
תודה רבה רבה
לא מצאתי את התשובה במקור שצוין. שמעתי גם מנכדו של הגר"ע שלא ניתן לסמוך על התשובות שבספר זה (התשובות לא נכתבו ל ידי הגר"ע).
חיפשתי שוב בספר. התשובה נמצאת בחלק י הלכות גזילה סי' ד.
ראיתי שהמחבר עצמו בהקדמתו וכן הגר"ע בהסכמתו לספר כותבים במפורש שלא ניתן להסתמך על התשובות להלכה, משום שהם ניתנו לשואל הספציפי בהתאם למצבו.
השאר תגובה