האם חובת האב לחנך את הילדים יוצרת שיעבוד ממוני,
לדוגמא, אבא שלא קנה לבנו תפילין לבר מצווה, האם הבן שהגדיל וקנה לעצמו תפילין יכול לתבוע את עלות התפילין מאביו?
תשובה:
שלום רב,
מצוות חינוך ילדים היא ככל המצוות שבין אדם למקום ואין בה שיעבוד ממוני כלפי הילד. שונה בכך חובת האם להניק את בנה שלדעת חלק מהפוסקים היא חובה ביחס לילד ולא ביחס לבעל, ויש בה שיעבוד ממוני ממש. ראה בהרחבה בס' משנת הכתובה חלק ב. אולם לכאורה היום יש מקום לחייבו מדין מזונות. וראה במקורות.
מקורות:
ראה בשו"ע סי' לז סעי' ג' שם הובא הדין שהאב חייב לקנות תפילין עבור בנו. ונחלקו שם המחבר והרמ"א אם חיוב זה מדבר על היותו קטן עדיין – כלומר, קודם הגיעו לי"ג. וכך היא דעת המחבר. והרמ"א פסק שדין זה קיים רק בהגיעו לי"ג שנים. וכתב שם בביאור הלכה (ד"ה קטן) "נראה פשוט דלדעת המחבר אם מאיזה טעם לא קנה אביו עבורו תפילין כגון שלא היה יכול לשמרם בטהרה וכה"ג ונעשה בנו בן י"ג שנים ויום אחד שוב אין על אביו מצות חינוך דאיש הוא וחייב מעצמו בכל המצות ואם איש עני הוא כל ישראל חייבים בזה וכמו שכתב הפרי מגדים (אשל אברהם סק"ד)".
מבואר, כי אפילו שהאב לא קיים את חובתו, לא ניתן לחייבו יותר. זאת אומרת שאין בזה כל שיעבוד ממוני.
אולם מדין מזונות ילדים שהיום החובה היא עד גיל 18 (לפחות כאן בארץ), לכאורה ניתן לחייבו מדין מזונות הילדים, שהרי צרכי מצווה שהם חייבים לעשות זה גם חלק ממזונותיו. כשם שצרכי מצווה של אשתו הבעל חייב לספק לה כמבואר בנדרים (לה,ב) שהבעל חייב בקרבנות אשתו. וראה ברמב"ם (שגגות פ"י הלכה ו').
