יש לי אי בהירות בנקודות הבאות:
איזה מלאכות [מהל'ט] הותרו לצא"נ. (רק אופה \ מבשל? או גם שאר המלאכות שאחריהם, קושר, צד וכו')
איזה מלאכות [מהל'ט] שהותרו לצא"נ הותרו גם לא צא"נ. (לדוגמא קושר, צד, (כשלא יכל מעיו"ט) הותר לצא"נ? וא"כ גם לא לצא"נ?)
כ"כ איזה מלאכות [מהל'ט] נאסרו בחוה"מ כשהם לא לצורך חוה"מ (לדוגמא צד, מה עוד?) ואיזה נאסרו אף לצוה"מ.
ישר כח ותודה על התשובות..
תשובה:
שלום רב
א. בענין זה נחלקו הראשונים: רוב הראשונים סוברים שכל המלאכות הותרו לצורך אוכל נפש, אלא שחכמים אסרו את כל המלאכות עד לישה, משום שבדרך כלל הן נעשות בכמות מרובה ויש חשש שיבוא לעשותן גם שלא לצורך יום טוב. ראה רא"ש ריש פ"ג דביצה הובא בטור סי' תצה ובשו"ע שם סעי' ב, ר"ן ביצה שם, תוס' בשבת צה ע"א, רמב"ם הל' יום טוב פ"א הל' ה – ז ועוד. ויש סוברים שרק מלאכות של אכילה בכלל היתר זה, אבל כתיבה או בנין אסורים גם לצורך אוכל נפש, ראה מגיד משנה שם הל' ד והובא בבית יוסף שם. אולם, רש"י בביצה ג ע"א לגבי תלישה ובכ"ג ע"ב לגבי צידה נקט שמלאכות אלו אסורות מדאורייתא, וכ"כ החינוך מצוה רצח, וראה ט"ז שם ס"ק ד ומגן אברהם ס"ק ב. ועוד הרבה יש להאריך בענין זה.
ב. גם בענין זה נחלקו הפוסקים: מלאכת הבערה והוצאה הכל מודים שמותרת כמבואר בביצה יב ע"א. בתוס' בשבת צה ע"א מבואר שדין זה אמור גם בבונה ומשמע שאין חילוק בין המלאכות. לדעתם איסור בונה ביום טוב הוא רק משום עובדין דחול. וראה בהרחבה בב"ח סי' תצה. במגיד משנה שם הל' יג מבואר בדעת הרמב"ם שאפייה ובישול מותרים מדין מתוך. וכמדומה שכן דעת רוב הפוסקים. במאירי דף יב מבואר שרק מלאכות שעיקרן בדרך כלל לצורך אוכל נפש הותרו גם שלא לצורך אוכל נפש. שלא כדעת התוס' הנ"ל. וכ"כ הפני יהושע שם דף כג.
ג. בחול המועד כל מלאכה שהיא לא לצורך המועד אסורה. כולל בישול אגב. והרבה דנו בזה לענין בישול בחול המועד עבור שבת הסמוכה לשביעי של פסח האם יש בכך איסור כאשר הוא מבשל קטניות וכדומה שאסור לאוכלם בפסח.
בהצלחה
הלוואי שנזכה לידיעות כאלו…
לבנתיים לגבי שאלה א וב מה נוהגים למעשה??
בשאלה א אין נידון כי מדרבנן בלאו הכי אסור, בשאלה ב המנהג להקל רק במלאכות שעיקרן לאכילה.
השאר תגובה