בס״ד
שלום רב לרבני בית ההוראה,
סבור אני כי לנ״ל יש הרבה פניות בזמן זה לגבי הנושאים הקשורים לדיני חמץ, ולכן אבקש מחילה מראש אם נגרמה טרחא יתירא בענין.
א. הנני עובד בסופר גדול – מגה בול מודיעין, נעשתה כאן מכירת חמץ כמופיע בכניסה, אך איני יודע אם המכירה חלה גם על דברי המאפה שבמאפית המקום. אני מסתפק בדבר היות וישנה תעודת כשרות אחת לסופר תחת שם הסופר, ותעודת כשרות נוספת למאפיה תחת השם מאפית מגה בול. כרגע אין באפשרותי להשיג את המשגיח, אבל מנהל הסניף אומר שהמשגיח עשה הכל וזה בסדר. לדעתי מנהל הסניף אינו נאמן לדברים הללו. כמו כן, אישור מכירת ניתן על שמו של מנהל הסניף, האם המכירה טובה? האם המוצרים בסניף שייכים למנהל הסניף? הרי הם שייכים לבעלי הבית של מגה, ובכל זאת ידוע שמזכין אדם גם שלא בפניו, ואולי הוא שלוחם, אבל עדיין לא ברור לי מה הולך כאן. אשמח לקבל חוות דעתכם בענין זה.
ב. במכירת החמץ שעשיתי לביתי, שטר המכירה התייחס גם לחמץ שבלוע בכלים. הייתי רוצה ללבן את הענין הזה. ברור שאם אמכור את הכלי עצמו, הוא יתחיב בטבילה, בעת שהמכירה תופקע, אבל אם אני מוכר רק את החמץ שבלוע בכלי, הרי דבר שהוא לא ממשי, אם יבוא אלי הגוי בפסח ויבקש את החמץ שבלוע בכלים, מה אתן לו??
ועוד, האם הביטול שאנו עושים לא מועיל לחששות חמץ מהסוג הזה? למה צריך למכור את החמץ שבלוע ?
אודה להתייחסותכם ולזמנכם היקר,
בשורות טובות וקיץ בריא
תשובה:
שלום רב,
אינך צריך לבקש מחילה, זו מטרתנו, ואנו עושים זאת בשמחה!
א. אין סיבה לחשוש שמא החמץ לא נמכר, אם יש תעודות אישור למכירה, אין סיבה לחשוש שמא יש כאן זיוף, ומשמשים בתעודה אחרת. בפרט שהכל כל כך פשוט לעשות, ומה הענין של מנהל הסניף שלא לבצע את המכירה כדבעי? וגם מסתבר שהיה לו הסכמה של בעלים למכור את החמץ. (סביר להניח שמערכות הכשרות שנתנו לו אישור דאגו לכך).
ב. אכן הרבה פוסקים כתבו שאם הוא מוכר את הכלים עצמם הכלים טעונים טבילה. (אם כי גם זה אינו מוסכם). אבל החמץ הבלוע בכלים בעצם אין צריך למכור כלל עי' חזו"א או"ח סי' קיז אות טו, כתבי הקהילות יעקב פסחים קיב, אור לציון ח"ג סי' פט אות ז'. למרות שאכן בנוסחאות מצויין גם מכירת החמץ הבלוע. וראה עוד בהרחבה בכל זה בספר משפט המכירה עמוד רסב – רסט.
