האם יש חיוב לספר לבעל שאשתו נאסרה עליו?

שאלה:

אם אני יודעת שמישהי בגדה בבעלה אבל היא עשתה תשובה וזה לא יחזור על עצמו.
אני חייבת לספר לבעל שהיא אסורה עליו?
ועוד שאלה.
אם היא תלך לבית דין כדי שידונו במקרה שלה,בית הדין יהיה מחוייב לספר לבעל בסופו של דבר?

תשובה:

למעשה שאלה זו כבר נידונה בהרבה מספרי הפוסקים האחרונים. והם חלוקים בדעתם האם את מחוייבת לספר לבעל על כך או לא. הלכה למעשה היום נוהגים כשיטת המקילים שלא לספר לבעל.

אולם חייבים להדגיש, כי כל הנושא כאן הוא כשהשואל הוא אדם אחר, לא האישה עצמה. כשאישה עצמה שואלת האם היא מחוייבת לספר לבעל זו שאלה אחרת לחלוטין וראה כאן מה שנכתב בנושא.

 מקורות:

בשו"ת נודע ביהודה (קמא, או"ח סי' לה) נשאל כשהבועל חזר בתשובה ורוצה לדעת האם הוא מחוייב לספר לבעל או לא. והסוגיא שבה מאריך הנודע ביהודה אם הוא מחוייב או לא. הוא עפ"י מה שאמרו שגדול כבוד הבריות וכו',

מבואר בברכות (יט,ב) המוצא כלאים פושטו ואפילו בשוק, והקשו הרי כתוב שגדול כבוד הבריות שדוחה גם איסורים. ותירצו שם בגמרא שיש חילוק בין שוב ואל תעשה וקום ועשה. כלומר, כלאים נחשב לקום ועשה. ויש בזה שני דרכים בראשונים איך לפרש את הסוגיא. דעת הרמב"ם כי הסויגא מדברת על אדם אחר שרואה כאלים אצל חברו, זאת אומרת שמאחר שהלובש עצמו עובר על איסור בקום ועשה, כבוד הבריות אינו דוחה את זה. ודעת הרא"ש, כי הסוגיא מדברת רק על הלובש עצמו. אבל אחר שרואה אותו תמיד זה נחשב אצלו לשב ואל תעשה וכבוד הבריות דוחה. ולדברי הרא"ש אם עובר העבירה הוא בשוגג זה נחשב לשב ואל תעשה.

ולפי"ז רצה לומר, שמאחר שסיפור כזה ודאי יגרום לעוגמת נפש לכל המשפחה, א"כ בודאי זה נחשב לכבוד הבריות שדוחה איסורים בשב ואל תעשה, ולדעת הרא"ש מותר שלא לספר לבעל. אולם אח"כ דחה סברא זו, משום שבמקרה זה הבעל הולך לעבור איסורים רבים בשוגג לאורך זמן ולכן גם לדעת הרא"ש כבוד הבריות לא דוחה.

מנגד, הדברי חיים (או"ח ח"א סי' לה) חולק ולדעתו אסור לומר לבעל, והוא לא מקבל את החילוק בין פעם אחת לאיסור מתמשך, ויש לכך ראיה מדברי רש"י בשבועות לב,ב. סברא נוספת נאמרה בענין, משום שאולי הבעל לא יאמין למספר, ויתכן שאף ילמדו אותו לא להאמין באופנים מסויימים.

למעשה, נהוג כדעת הדברי חיים, ראה בשו"ת יביע אומר (ח"ט אבה"ע סי' י'), ובשו"ת שבט הלוי