אמא שלי התחתנה פעם שניה (לאחר שהתגרשה) ולבעלה יש בנים ובנות ומישהו אמר לי שאסור לי לדבר עם הבנות שלו ורק מותר לי לדבר דיבורי נימוס שחייבים
ואני אף פעם לא שמעתי כזה הלכה ואני עד עכשיו דיברתי עם כל הבני דודים שלי וכולם ואף אחד לא אמר לי שאסור וכשאני למדתי את ההלכה היה כתוב שאסור דיבורי חיבה אבל דיבורים אחרים מותר
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
אין כל איסור לשוחח עם בנותיו, אולם דברי חיבה או הבעת רגשות וכדומה המביאה לקירוב הדעת אסורה.
בהצלחה.
עם אפשר בבקשה מקורות וגם לדעת מי הרב המשיב (בשביל אחותי)
תודה
ערוך השולחן אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ח
בס' ערוך השולחן הגדיר את דין שאילת שלום לאשה כך: אין שואלין בשלום אשה כלל אפילו ע"י שליח ואפילו ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה והטעם שאין שואלין בשלום אשה דשמא מתוך שאילת שלום אפילו ע"י שליח יהיו רגילין זה עם זו ויבואו לידי חיבה [רש"י שם] ולפ"ז אין האיסור רק בשאילת שלום שיש בזה קירוב דעת ואהבה אבל לאמר לה צפרא טבא וכה"ג נראה דאין איסור ולשאול לאחר מה שלום אשה פלונית י"א דגם זה רק ע"י בעלה שרי ולא ע"י אחר [חמ"ח] ויש מתירין [ב"ח] ולשאול לאשה על שלום אישה שרי [מהרש"א ב"מ פ"ז א] ויש רוצים לאסור מטעם קול באשה ערוה ואינו נראה דבסתם דיבור לא נאסרה עם הנשים ורק בקול ערב שהשומע נהנה מזה [שם] ולכתוב במכתב פרישת שלום לזוגתך או ותאמר שלום לזוגתך אסור דזהו שאילת שלום ע"י בעלה אבל לשאול בשלומה במכתב מותר דהרי שואל לבעלה איך שלומה ובבתו וכלתו ואחותו נראה דאין איסור כלל בשאילת שלומם דלא שייך בהן קירוב דעת דדרך ארץ כן הוא שהאב שואל בשלום זרעו וחוב הוא עליו וכן אחיו לאחותו ועקרי העניינים האלה תלוי הכל לפי דעת ויראת שמים ואם יצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא בלבו כלל אין חשש בשאילת שלום [ריטב"א שם] ולכן מצינו באלישע שאמר למשרתו רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך אך משם אין ראיה דע"פ הדיבור עשה הכל שהרי נביא היה [וצ"ע מב"מ פ"ז. אלא דצ"ל מדכתיב בתורה למידין הימנה וא"כ גם מאלישע ראיה]:
ולמדנו מדבריו, שהמודד לאיסור זה הוא האם הדיבורים מביאים לידי קירבה ואהבה או שהם דיבורים סתמיים, ובכל אדם הדבר משתנה לפי הנהגותיו וצורת דיבורו וכו'.
השאר תגובה