מי יורש לאחת פטירת השני בצוואה הדדית

בס"ד

שלום,
אבי וסבתי (אמא ובנה) ערכו צווואה משותפת בשנת 1983 (באותה העת אצל אותו עורך דין בשני מסמכים נפרדים).
על פי הוראות הצוואות הם היורשים האחד של השני . (השניים התגורר יחדיו מעל 30 שנה והיו שותפים בבית המגורים בחלקים שווים על פי נסח הטאבו.)

ב- 2006 נפטרה סבתי ועל פי צוואתה – אבי (בנה) הוא יורשה היחידי. ואכן נתקבל צו קיום צוואה.

ב- 2009 נפטר אבי ועל פי צוואתו – סבתי ז"ל היא היורשת.

הכיצד???

לעניות דעתנו היות ואבי כבר ירש את אימו ז"ל בשנת 2006. הוראתו בצוואתו בטלה – מהרציונל כי אין להוריש למת.

מנגד טוענות אחיותיו של אבי – כי הן נכנסות בנעלי האמא (סבתא שלי) ולפיכך הן היורשות את רכוש אבי.
מה הדין?

אשמח לדעת מה ההלכה בנושא זה.
בברכה,

תשובה:

שלום רב,

בדרך כלל כאשר עורכים צוואות הדדיות (למשל בין בני זוג) קובעים שאחד יירש את השני רק כאשר הוא בחיים.

אם לא כתבו כן, אם הצוואה נערכה בנוסח עם תוקף הלכתי (מתנה מחיים) ייתכן שאחיות של אביך יהיו צודקות (תלוי בנוסח הצוואה). אם לא, אלא מדובר בצוואה משפטית רגילה, אין לה שום תוקף והדירה בבעלות יורשי אביך בלבד.
אני מניח, שגם מבחינה משפטית, ניתן לטעון שאומדן דעת הצדדים מורה שלא הייתה כוונת הצדדים לתת לצוואה למי שכבר אינו בחיים בשעת הפטירה.

מקורות:

במתנה מחיים, אין צורך שהמקבל יהיה בחיים בשעת מיתת המצווה כיון שהוא כבר זכה במתנה לאחר זמן בשעת עריכת הצוואה. עיין רמ"א אבן העזר סי' צ סעיף א.

בצוואה משפטית, אף לסוברים שיש לה תוקף על פי הלכה, מכל מקום אין הקנין חל אלא סמוך לפטירה או בשעת הפטירה, ואם המקבל כבר לא היה בחיים, אינו יכול לזכות בצוואה. עיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ועיין שו"ע חו"מ סי' קכה סעיפים ח-ט.