אני 4 חודשים לאחר לידה .
טבלתי רק פעם אחת מאז הלידה כחודש וחצי אחרי
ולא קיבלתי מחזור מאז , ב-3 ימים האחרונים אני
רואה כתמים על הפד בצבע חום ולפעמים אדום
הכתמים בגודל של לפחות 5 ס״מ .
מה עושים האם זה מטמא ?
אני מניקה מלא ללא תוספות .
תשובה:
שלום רב.
כתמים על פד נחלקו הפוסקים אם מטמאים או שנחשבים דבר שאינו מקבל טומאה שאין בו דיני כתמים, והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך. אולם, כאשר הכתמים חוזרים על עצמם יש מקום לחשוש שיש כאן וסת קלה. דבר מצוי הוא בימי הנקה שאשה רואה מעט דם בזמן בו היא אמורה לקבל וסת, וממילא יש באופן כזה יש לאסור, כאשר הכתמים הם בגודל של גריס [כמו מטבע של 10 אג' או מעט פחות]. כדאי לפנות לרופאת נשים ולהתיעץ לגבי נטילת גלולות מסוג פרימולט נור לחיזוק הפרוגסטרון. דבר זה בדוק ומנוסה כמונע כתמי נידה בימי הנקה.
כבוד הרה"ג שליט"א
אחרי בקשת מחילה אבקש ממעכ"ת אם אפשר להביא מקור וביאור הדבר שאשה שרואה כתמים טהורים כמה פעמים שצריכה לחוש לוסת? מאוד נחוץ לי תשובה על זה
תודה רבה והצלחה מרובה
לייזר
תשובתנו נובעת מהמציאות אצל רוב הנשים בזמנינו שאינן רואות דם בהרגשה, גם לא בזמן מחזור ממש [גם הרגשת זיבת דבר לח אינה מטמאת מדאורייתא אלא כשהיא מרגישה ביציאת הדם מהרחם לנרתיק ולא מהנרתיק החוצה, ואף זה אינו מצוי כלל. לעיתים נדירות ניתן לזהות כאבי גב או בטן מסויימים כהרגשה המטמאת לדעת חלק מהפוסקים. לפיכך התחבטו הפוסקים כיצד לדון בדין זה, שהרי לא יתכן שהנשים בזמנינו אינן טמאות אלא מדרבנן. הכרעת רבים מפוסקי זמנינו בענין זה, שכל ראייה של מחזור תחשב לכל דיניה כראייה דאורייתא, ותולים שכנראה הרגישה ולאו אדעתא ואילו ראיית כתם בימי טהרה תחשב ככתם לכל דיניו. במקרה הנידון בשאלה יש מצב ביניים הנתון לשיקול הדעת בכל דבר לפי ענינו, שכן הראייה אינה סדירה כמו מחזור, ומאידך גיסא יש רצף של כתמים בימים מסוימים דבר המעיד על איה שהוא מחזור וסתי. לכן הכרענו כפי שכתבנו, והכל בזה כראות עיני הדיין.
כבוד הרב הגאון שליט"א שלום וברכה
אבקש מאוד מחילה וסליחה אלף פעמים, ונא למחול לי בלב שלם שרק הריתחא דאורייתא שלי הסיבה שאני כותב בלשון חריף. איני מכיר כלל את כבודכם הרמה ואין זה אישית רק פילפולא דאורייתא והוא רחום יכפר עון וכו'
כבוד הרב שליט"א חומרא גדולה החמרתם וחדשתם. אחריות גדול הוא למורי הוראה לחדש חומרות שלא מובא כלל בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים.
ואף גם זאת שבמחילת כבוד תורתכם הרמה החמרתם שלא כדין כלל. ואין שום "היתר" למורי הוראה להחמיר ולהכביד על עם קודש מדעת עצמו, ואם החמרת לעצמך לא תחמיר לאחרים.
ועוד הפעם בבקשת מחילה וסליחה על כתיבת שלא בדרך כבוד אבל אני לעצמי שמשתי כמה וכמה רבנים מובהקים להבדיל בין חיים לחיים זקנים מדור הקודם נ"ע, ומעולם לא ראיתי להם לחדש להחמיר כלל בעניני נדה וכ"ש לא לחדש חומרות שלא מובא בפוסקים, ואם יש מי שאינו יודע הדין או שלבו נוקפו אין זה סיבה להחמיר רק נא לשלוח את השואל לרבנים מומחים וזקנים יותר.
עוד הפעם נא למחול על הלשון שהוא דבר חריף מאוד אבל סיבת הכתיבה הוא האחריות שאני מרגיש למחות על הענין לחדש דינים בין לקולא ובין לחומרא, חומרות און די וועלט אריין
החומרא הנ"ל אין לו שום שחר כלל וכלל וכ"ש בדם שלא בהרגשה שאינו וודאי מגופה שרק אסור מדרבנן.
ומה שכתב מעכ"ת שיש שהחמירו בזה, הוא בדווקא באופן שיש דם וודאי מגופה בלי הרגשה כגון דם הרבה ועב על בגד צבוע ונראה שהוא מגופה וקשה לתלות, ובא ביום המחזור בקביעת ממש בזה שמענו יש נוטים להחמיר וגם זה חומרא גדולה ודי לנו מה שגזרו חז"ל ואין להכביד על כלל ישראל קדושים הם.
ומה שכתבתם שבזמנינו אין הרגשה כלל זה אינו פשוט, אלא שאין להם הרגשת פתיחת פי המקור ממש שזהו דאורייתא, אבל וודאי שרוב נשים יש להם סימני הגוף כאבים או אבעבועות וכדומה קודם ביאת הוסת, וגם מילתא דלא שכיחא לוסת שיבוא רק ע"י כתמים על הפד בצבע חום ולפעמים אדום בגודל של לפחות 5 ס״מ . ולא הרגישה כלל מה שמרגשת או סימני וסת הגוף כדרכה, בוודאי אין זה וסת כלל רק לחלוחית הנרתיק ובפרט אחרי לידה שזה שכיח מאוד מאוד.
וכ"ש במינקת לאחר ד' חדשים שלא קיבלה הוסת כלל אחרי הלידה וגם הכתמים הוא פעם הראשונה ולא שהחזיקה לעצמה שכן הוא הסדר שלה אין שום מקום לחומרא.
אבקש מאוד נא למחול לי ח"ו איני כותב אישית רק את והב בסופה.
והשם יאיר עינינו בתורתו הקדושה לכווין לאתה של תורה
כפי שציינו בתשובתנו יש כאן שני צירופים להחמיר: א. על פד עצמו אם נחשב דבר שאינו מקבל טומאה נחלקו הדעות. ב. והוא העיקר, בכל הענינים האלו החכם עיניו בראשו, וכיון שהמציאות היא שלעיתים נשים מקבלות וסת קלה בימי הנקה וכאן מדובר באשה שרואה רצף של כתמים שחלקם אדומים, יש בהחלט מקום להחמיר יותר ולחשוש שמדובר בוסת. ג. ידוע דעת הסדרי טהרה שדבר שאינו מקבל טומאה המונח על דבר המקבל טומאה דינו כמוהו, ואף זה צירוף להחמיר.
לפי דבריך, כל אשה שרואה בזמנינו וסת אין דינה אלא כרואה כתם וכבר האריכו בזה גדולי הזמן שהדין אינו כן. מה שציינת שאשה שמרגישה כאבי מחזור נחשב הדבר כראייה בהרגשה, כך היא דעת מהר"ם שיק ולא הובאה בפוסקים אחרים, ואף הוא סייג דבריו שדין זה מבואר רק כאשר היא מרגישה כאבים אלו באופן מובהק בזמן ראיית הדם ממש ולא קודם לכן, והיא יודעת להבחין בינם לבין כאבי גב או בטן אחרים, ומדובר בכאב מסויים שחוזר על עצמו בכל וסת וכו' וכו'. סוף דבר,אני על משמרתי אעמודה שרוב הנשים היום רואות דם בלא הרגשה.
יישר כח על הדברים היוצאים מן הלב.
שלום,
בנושא דומה, אני שנה ו8 חודשים אחרי לידה, עדיין מניקה בלילות. רק לפני חודשיים קיבלתי וסת לראשונה. לפני שבוע (אחרי המחזור השני) טבלתי, ו3 ימים מאוחר יותר התחילו הכתמות. מבחינת כמות הכמות היא קטנה ועל מגן תחתון, אבל יום אחד זה היה ממש אדום ובשאר הימים כהה.
2 שאלות:
עניין גודל כגריס, איך מחשיבים אותו? מעבר לגודל שקובע, הרי ככל שעובר הזמן ייתכן גדילה של הכתם מן הסתם.
שנית האם ההכתמות הללו מטמאות?
תודה רבה מראש!
גריס הוא מעט יותר ממטבע של שקל – קוטר 19 מ"מ. לגבי ה"ככל שעובר זמן..", מחליפים כמובן. כתם שיש לו נטייה לאדמומית ודאי אוסר כאשר הוא נמצא על רקע לבן ובגודל הנ"ל, בכל מקרה של ספק יש להראות לרב.
השאר תגובה