משום מה השנה הציקה לי השאלה מדוע שמים דגש בעי"כ דווקא על אכילה ושתיה הרי דין אכילה נלמד מקרא דועניתם
שכולל בתוכו לכא' את החמש עינויים [במיוחד להשיטות שהוא דאו'] ולא מצינו שעקרות הבית ילכו ביום זה דווקא עם נעליים או שיקפידו ביום זה לסוך גופם בשמן
ואפי' שהטעמים שכתובים בראשונים שעיקר האכילה ושתיה ביום זה הוא כדי שיתחזק גופו ביו"כ שיוכל לצום
הלא זה הוא טעמא דקרא וידוע ספיקו של הרעק"א שאולי נשים פטורות ממצוה זו ורוצה לחייבם רק מטעם שאפיק ליה קרא בלשון עינוי
וצ"ע לע"ע
תשובה:
טעמים רבים נאמרו על מצוה זו של אכילה בערב יום הכיפורים, וכולם אינם נוגעים לשאר העינויים שביום זה:
א. יש מבארים, שמטרת האכילה בתשיעי היא כדי שכל אדם יחזק את גופו באכילה ושתיה ביום התשיעי, וכך לא ינזק מהתענית שלמחרת (רש"י ברכות ח ב ד"ה מעלה עליו; רבינו יונה שערי תשובה שער ד אות י; טור או"ח תרד).
ב. ויש שמבארים בדרך הפוכה, שמטרת האכילה בערב יום הכיפורים, היא כדי להקשות על הצום שלמחרת, שכן קשה יותר להתענות לאחר אכילה מרובה (שבולי הלקט סי' שז).
ג. אחרים מפרשים, שעל ידי שאדם אוכל ושותה בערב יום הכיפורים, הוא מגלה בכך את שמחתו על שהגיע זמן כפרת עוונותיו – דבר המלמד על צערו ודאגתו מחטאיו השונים (רבינו יונה שם אות ח. וראה של"ה יומא תורה אור סוד האכילה בעיו"כ).
ד. ובאופן אחר מפרשים, שיום הכיפורים, דינו כיום טוב שמצוה לשמוח בו במאכל ומשתה. והואיל והאכילה אסורה ביום הכיפורים, יש להקדים את הסעודה ליום התשיעי (רבינו יונה שם אות ט).
ה. על דרך הסוד יש שכתבו, שכשם שהתענית ביום הכיפורים מענה את הגוף, האכילה בערב יום הכיפורים מענה את הנפש (פתחי תשובה או"ח שם, בשם הזוהר).
