אנחנו 4 אחים 3מאיתנו (2 בנים ובת) מעוניינים לבצע את ההליך בבית דין רבני לקיים את רצון האב על פי דין תורה (כי אין לנו צוואה). להפתעתנו האחות הקטנה קיבלה יעוץ שעדיף לה להתדיין בבית דין לענייני משפחה. האם אנו יכולים לפתוח בהליך בבית דין רבני ללא הסכמתה (האם יש דרך לכפות את דעת הרוב עליה).
תשובה:
אין אפשרות חוקית לדון בבית דין רבני אלא בהסכמת כל היורשים (חוק הירושה סעיף 155 (א)).
אני מניח שהאחות הצעירה מאמינה בתורה, יש לבקש מרב מסוים שהיא מכירה שיסביר לה שקבלת כסף בבית משפט לענייני משפחה היא גזל גמור, ובירמיהו (יז יא) כתוב: "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ" והכוונה היא שהעושר יעזוב אותו – שיפסיד את עושרו, או שהוא יעזוב את העושר – שימות ר"ל (עיין רד"ק שם).
יש להיזהר מאד שלא לגרום סכסוך במשפחה, משום שזה גורם צער גדול להורים בעולם הבא, ואם רואים שאין מנוס יש לוותר לאחות ולתת לה את חלקה שהיא מצפה לקבל ולדון בבית דין רבני.
מרבית הפוסקים סוברים כי לאור העובדה שהחוק הכללי מעניק לבנות זכויות בירושת אביהן, והואיל ונדרשת חתימתן על הסכמה אשר משמעה ויתור על חלקן, יכולות הן לדרוש שכר בעד חתימתן. האחרונים הסבירו את ההיתר לבנות לדרוש דמי חתימה מטעם של "זילותא" . הבת יכולה לטעון כי הצורך למכור או להעביר את החלק שקיבלה מאת הערכאות גורם לה בושה ועל כך יש לפצותה.
מה גובה השכר שיינתן להן? על כך חלוקות הדעות. ישנם הסוברים כי חלקן יהא עד לסך מקסימלי של עישור הנכסים, וישנם המצדדים כי יכולות לדרוש חלק שווה .
ראה שו"ת ציץ אליעזר חלק טז, סימן נב: "…והכרעת הפוסקים בזה כשיטת מהר"י באסן שהבנות יכולות לדרוש שכר חתימה וכך פשט מנהגא … הרי לנו שהגר"ח פלאג'י ז"ל לא רק שנתן היתר לדרוש שכר חתימה, אלא הטיל חובה שלא לזוז. ולא לבטל דבר זה מכח תקנה שתיקנו זאת חכמי דורו, וגם נקב בסכום שתקנו לתת עבור כך לבנות, שהוא עשרה למאה מסכום הירושה … וכמו"כ הכרעת הגאון שו"מ ז"ל דאזיל בשיטת מהר"י בסאן ז"ל שהדין דין אמת דאין חיוב לתת חתימה בחנם, ואשר נמצינו למדין מדבריו שיש עוד גדולים ברבני אשכנז דקיימי בסברא זו של מהר"י בסאן, זאת הלכה העלה שיכולות הבנות לסרב לחתום עד שיפייסום בדמים וסך הפיוס הוא לפי ראות עיניהם של הבי"ד שבעירם".
השאר תגובה