בס"ד
אני ובעלי נפרדנו לתקופה של חצי שנה חשבנו שאנחנו עומדים להתגרש..
אני ברוך השם שומרת מצוות מנסה כמה שאני יכולה אבל בתקופה שניפרדנו חשבתי שכל עולמי חרב עלי!! הכרתי בחור ויצא לנו לחטוא יחד.
היום אני עם בעלי בעלי לא יודע דבר על העניין משום שאם הוא ידע הוא יגרש אותי על בטוח. אני רק מבקשת מהשם שישלח לי כל כך הרבה ייסוריים שאולי ככה יכול להתכפר לי על העוון הזה!! אני לא יודעת כרגע אם אני אסורה לבעלי ואין לי אומץ לספר את זה לאף אחד… אבל דע לך הרב שאם ובמידה ואני אכן אסורה עליו אני ידבר איתו ונתגרש כי אני מבינה מה חומרת המצב ואני לא מעונינת לכפור בבורא עולם…
אבל אני לא רוצה ליידע אתו בזה אם ובעזרת השם אני כן מותרת לו כן הוא ממש ישתגע והחיים שלי יהרסו גם אם ואני כן יהיה מותרת לו.
תודה הרב ובבקשה תחזיר לי תשובה מהר כי אני לא מסוגלת לעבור עוד רגע קטן במחשבה הנוראה הזו שאני אסורה על בעלי תודה תודה
תשובה:
שלום רב.
אני מאד מעריך את רצונך הכנה לדעת את דבר ההלכה וללכת אחריו כפי רצון הבורא למרות כל הקשיים. אבל לצערי אני לא איש בשורות. אשה שבגדה בבעלה אסורה עליו מדאורייתא.
אלא שאם את אומרת לבעלך והוא אינו מאמין לך,את מחוייבת להשאר איתו כמבואר בגמ' (נדרים צ,א), שהבעל אינו מחוייב להאמין לאשתו כשהיא אומרת שהיא אסורה עליו. יתרה מזו, כיום לאחר שיש חרם דרבינו גרשום שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה, יש פוסקים שאומרים כי מלמדים אותו שלא יאמין לאשתו (הובאו בפת"ש אבה"ע סי' קטו). ואין כאן המקום להרחיב בענין.
בכל אופן, מתוך זה שמעתי שיש שרוצים לומר כי מאחר שהבעל אינו חייב להאמין לאשתו, ואפילו לפעמים יש אומרים כי מלמדים אותו שלא להאמין, א"כ האשה שיודעת כי היא בגדה בו, אינה חייבת לספר לו, כי ממילא לא יאמין..
אלא שלעניות דעתי זו טעות, הדין הזה נאמר רק במקרה שהאשה חזרה בה ומסבירה את עצמה מדוע אמרה כך, בזה נאמר שמלמדים אותו שלא יאמין לה. אבל במקרה שהאשה עומדת על דעתה כי היא זינתה עם אחר, בודאי שאם הבעל מאמין, אף אחד אינו עומד בדרכו ומצווה עליו לגרשה. לכן כשהאשה עצמה שואלת האם עליה לספר לבעלה או לא, התשובה היא כי לכאורה היא חייבת לספר לו משום שהיא צריכה להשתדל להתגרש ממנו כדי שלא תעבור על איסור דאורייתא בכל יום, שהרי במקרה כזה גם לא מלמדים את הבעל שלא יאמין. אלא שבודאי אם הוא לא יאמין לה צריכה היא להשאר תחתיו כמבואר בנדרים שם. ואינה עוברת כל איסור כפי שביארו הראשונים שם.
חשוב להדגיש, כי הוראה זו שהאשה לכאורה צריכה לספר לבעל פסק הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' קב, וכן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ ישורון כח שעומד לצאת עתה לאור כתב כן בתשובה להגרא"י וולדנברג זצ"ל. וכך אמר לי גם הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.
(אמנם הגרש"ז אויערבך כתב שם באות ז': "מסופקני דאפשר שאם היא יודעת ודאי שהבעל לא יגרשנה וגם לא ילך כלל לחכם לברר דינם [לדאבוננו יש כאלה בזמננו שרק הנשים נתעוררו לחזור בתשובה], וגם ברור לה דבזה שאם תספר לבעל היא תסבול מאד ממנו, דאפשר שאף אם רק היא הולכת לחכם ושואלת אותו בצינעא, דאף גם זה כלול תוך ההיתר של המשנה האחרונה ויכול החכם לומר לה שהיא מותרת לבעלה, וגם יאמר לה שאם ח"ו תיכשל פעם שנית תתחייב לספר הכל לבעל ולהתנהג רק עפ"י הוראת בי"ד, ועדיין צ"ע בזה". אבל זה רק במקרה שברור לאשה כי בעלה לא יגרשה, אבל במקרה הנ"ל עפ"י השאלה לא נראה כי זו המציאות, וגם בזה הרב אויערבך מסופק ולא כתב בהחלטיות כי אינה חייבת לספר לו).
לכן לעניות דעתי הדרך הרצויה ביותר למרות כל הקשיים, לנסות להתגבר ולומר לבעל, ולראות איך הוא יגיב.
יש רק נקודה אחת בשאלה שרציתי לברר אצלך, אעשה זאת בצורה פרטית משום שיכולה להיות בזה השלכה לגבי התשובה עצמה. כדאי ליצור קשר במס' טלפון 050.4163175
ניתן לראות עוד כאן בנושא
האם אשה שבגדה בבעלה ללא חדירה גם אסורה על בעלה?
לא. באופן זה אם לא היה ביאה ולא ביאה שלא כדרכה, האישה אינה נאסרת לבעלה. יחד עם זה צריכים לדעת שגם ללא העובדה שהיא נאסרת או לא, האיסור של הבגידה הוא חמור מאד.
אם אחרי שבגדה והמשיכה לחיות עם הבעל מס׳ שנים, הביאה ילד משותף מבעלה (בעודה אישה אסורה על בעלה כיוון שבגדה בו בעבר ) האם הילד כשר?
כן. הילד כשר. רק ילד שנולד מאיסורי עריות או איסור כרת הוא ממזר. אישה שאסורה לבעלה זה איסור לאו.
יש לציין כי כמה פוסקים סוברים שלא תספר אם יש חשש שלא יאמינה, וימשיך לחיות איתה באיסור. וכן דעת הרב עובדיה (כמדומני בספר היומן של הרב אליהו שטרית). והיות ועול הגירושין קשה מאוד, חוץ מהפרידה בין בני הזוג, סביר להניח שכך יקרה.
הנושא נדון בהרחבה בקישור המופיע בסוף התשובה, כולל כמובן מה שכתב הגר"ע ביביע אומר ח"ט.
מו"ר שבט הלוי פסק ובשם הדברי חיים פסק שלא לספר לבעל
ועיי"ש
במאמר שהפנתי לשם כמובן הובאו דברי השבט הלוי. אבל עם הסתייגות ברורה. הוא מדבר באופן שהבועל או מישהו אחר שואל האם לספר לבעל או לא, וזה הסוגיה של הדברי חיים והנבו"י. אבל בשאלה הזו, שהאישה עצמה היא השואלת זה לא יעזור. כפי שהרחבתי שם במאמר.
שאלה , יש לי חבר שעשה יחסים אינטימים עם אישה נשואה ולא ידע זאת . שהוא גילה הוא ניסה לנתק איתה קשר בעדינות והיא המשיכה לכתוב לו במשך 5 חודשים. שהוא סיפר לי את זה הזדעזעתי ויותא מזה שאני עבדתי תחתיה .. (הייתה המנהלת שלי) זה יושב לי בלב ובראש יש לי חלומות עליה בלילה. ואני חושבת על זה המון כבר יותר משנה . מה עליי לעשות ? האם לספר לבעל , כי זה יהרוס חיי משפחה ? לדבר איתה? ממש אשמח לעזרה ..
לדבר איתה אפשר. אבל לדבר עם בעלה לא. זו מחלוקת בפוסקים ובסיטואציה כזו שאת גם לא יודעת באופן ישיר, ודאי שלא לערב את הבעל בנושא.
מה הכוונה לאופן ישיר ?
הרי אני ראיתי את כל ההודעות .. את כל הווצאפ שהיא שלחה לו כל פעם שהייתה מגיע למקום עבודה ,שולחת לו שירים מהיוטיוב .
הרי אם עשתה זו פעם אחת שהיא יצאה והשתכרה אפשר אולי להגיד טעות . ( טעות חמורה) אבל אחרי זה במודע שהיא ממשיכה את הסיפור זה כבר דבר אחר .
אני מרגישה שותפה לפשע הזה , חבל שהוא סיפר לי . בכל אופן תודה על המענה !
כן. זה הכוונה לא באופן ישיר. הבחור הוא יודע באופן ישיר, את רק ראית הודעות וכד', ואילו את היית שני עדים, גם מסתבר שזה לא היה מספיק כדי לאסור אותה לבעלה אילו היתה מכחישה כלומר, הידיעה שלך אינה ישירה. אבל המחלוקת שציינתי עוסקת במקרה שהבועל בנתיים חזר בתשובה ושואל האם לספר לבעל או לא. וזה כבר ידיעה ישירה שהרי הוא ודאי יודע מה היה, ולמרות זאת, לדעת רוב הפוסקים אינו צריך לספר לבעלה.
שלום כבוד הרב,
ותודה רבה לרב על הבהירות הנפלאה בתשובות.
יש לי חבר שחושד מאוד שאשתו בוגדת בו עם ערבי, לצערינו, האם הוא מחויב לנסות לברר זאת, או שמותר לו להמשיך את החיים איתה, במצב שהוא מאמין כי היא תשוב אל דרך הישר?
עד הבירור האם מותר לו לחיות איתה? אולי זה נחשב כבר דין מקנא לאישתו במה שהוא שאל אותה על כך?
הוא אמר לי שרב אמר לו כי בכך שהוא בא עליה בשנית הוא מקדשה לו שוב, ועל כן מותר לו לשוב אליה.
(אין לו הוכחה ברורה, אבל הוא תפס אותה נוסעת עם אותו ערבי בנסיבות מוזרות.)
התשובה מורכבת. כדאי למצות את הדיון בשיחה טלפונית
הרב זאב ליטקה
0584483560
השאר תגובה