חסר בית שהתחזה לתושב הדרום בתקופת מבצע 'עמוד ענן' והתארח חינם

בתקופת המלחמה בדרום רצו משפחות רבות להימלט מיירי הטילים אל עריהם, ומשום כך עשו משפחות רבות חסד ואירחו משפחות מהדרום בביתם. אדם אחד שיש לו דירה ריקה, פירסם שמעוניין לארח משפחה מהדרום עד יעבור זעם, פנו אליו משפחה וביקשו להתגורר בדירתו לכמה ימים, והוא הסכים ואירח אותם באירוח מלא חמשה ימים, ביום האחרון נתברר כי בעצם משפחה זו אינה מתגוררת בדרום, אך היא משפחה שהוצאה לפועל זרקוה מדירתם, והם חיפשו לעצמם מקלט לימים אחדים בחינם. טוען בעל הבית על דעת כן לא הסכמתי לתת חינם את דירתי למגורי משפחה זו, ועליו לשלם כעת שכר דירה מלא על השימוש בדירה זו כולל כל ההוצאות שהוצאתי עבורו. אך האורח טוען שאינו צריך לשלם מכיון שהוא היה במצוקה גדולה יותר מתושבי הדרום, ואף שהתכוון להשכיר לתושבי הדרום אין בכך הכרח. עוד טוען האורח כי בזמן זה הדירה לא היתה עבידא למיגר כיון שהעמיד אותה לאירוח חינמי לתושבי הדרום, עוד טוען האורח כי אף שיש אפשרות לאדם לגבות דמים לאחר מעשה אם האכיל אדם בחינם, אך זה דווקא כשהרגילות היא כך אך אין הרגילות לארח משפחה לכמה ימים בבית בזמן מלחמה ולבקש עבור כך כסף. אשמח לברר את דעת הרבנים עם מי הצדק בשאלה זו.
תודה רבה.

תשובה:

אם המשפחה יצאה מיד עם ההכרזה על הפסקת אש (לא יאוחר מיום חמישי ח' כסלו), אין היא חייבת לשלם על האירוח. אבל אם לא יצאה מיד עליה לשלם על כל האירוח (דמי שכירות והוצאות).

מקורות:

המארח לא עשה תנאי כפול שמארח רק משפחה מהדרום והאורח צודק שאין 'אומדנא דמוכח', שהרי הוא היה במצוקה גדולה יותר מאשר משפחה מהדרום. אבל אם האורח לא יצא מיד, יש 'אומדנא דמוכח' שבעל הדירה לא היה נותן לחסר בית שפינו אותו באמצעות הוצאה לפועל להיכנס לדירתו מחשש שגם הוא יצטרך לשירותיה של לשכת הוצאה לפועל כדי להוציא אותו, וממילא על האורח לשלם דמי שכירות.

הדירה היא קיימא לאגרא, אף שבעל הדירה לא היה רוצה להשכיר, מכל מקום על המתגורר לשלם דמי שכירות משני טעמים. א. מה שהבעל הדירה אינו משכיר הוא רק משום שרוצה לתת את הדירה לאנשים מסוימים, וכי יעלה על הדעת שאם אדם רוצה לתת דירה לבנו שיכול לאדם אחר לפלוש בו ולא לשלם דמי שכירות. ב. בעל הדירה חסר בכך שהוציא הוצאות.

אין להשוות לדין 'אכול עמי' המבואר ברמ"א חו"מ סוף סי' רמו, מחמת הטעם שכתב השואל.