לכבוד הרבנים לדיני ממונות ,
השאלה בקשר לדמי שדכנות : אשתי עוסקת בשידוכים רפואיים. מדובר בבחור ובחורה ששניהם סובלים מבעיה נפשית ונוטלים כדורים. הבחורה לומדת בסמינר למתחזקות. כל ניהול השידוך מצידה
היה על ידי מנהלת הסמינר. המנהלת התקשרה לאשתי שתעזור לה למצוא שידוך לבת.
אשתי הציעה בחור מסוים, ובס"ד הם התארסו.
אשתי ניהלה את השידוך בין הורי הבחור לבין המנהלת. המנהלת עזרה לבחורה להתגבר על מספר
התלבטויות, וכמו כן בעלה של המנהלת נפגש עם הבחור ויעץ לו כיצד להתנהג עם הבחורה וכו"
השאלה היא : כיצד לחלק את דמי השידוך.
תשובה:
שלום רב.
נראה כי יש לחלק את דמי השדכנות בשוה.
באופן עקרוני שני אנשים שעשו בפעולה במשותף, ובפרט אם לא היה יכולת לאחד מהם לעשותה לבדו, יש לחלק את התמורה בשוה, ולא משנה אם חלקו של האחד בעשיית הפעולה גדולה יותר. אא"כ קבעו אחרת.
כן אנו מוצאים בהרבה מקומות, כמו בחו"מ (סי' קע"ו סעי' ו') לגבי שותפים שלא השתתפו בשוה, ובכל זאת חלוקת הרווחים בשוה אם לא קבעו אחרת. ודומה לזה מצינו גם בענין שליח שקיבל תוספת (בסי' קפג סעי' ו').
אולם בשדכנות המנהג הוא כבר מאות שנים לחלקו לג' חלקים: מתחיל, אמצעי (מקרב בין הצדדים), וגומר, כמבואר בסוף סימן קפ"ה בפתחי תשובה בשם העטרת צבי והשב יעקב, ובעוד הרבה מקומות.
ולכן, בשידוך זה שכל אחת הביאה את הצד שלה א"כ השידוך נעשה בשוה. ואמנם בעלה של המנהלת עזר קצת לבחור (ואולי היה מקום לומר כי הוא שותף ב'אמצעי – מקרב בין הצדדים'. אך נראה יותר כי עזרתו היא בעצם סיוע לפעולתה של אשתו המנהלת, ולכן יש לחלק את דמי השדכנות בשוה.
חג כשר ושמח
