מהי הברכה שיש לברך על מצה שנאכלת בשאר ימות השנה ולא בפסח?
והאם יש הבדל בעיניין ההלכה בין ספרדים לאשכנזים?
תשובה:
מנהג האשכנזים לברך על המצות כל השנה ברכת המוציא, כיון שקובעים עליהם סעודה, ומנהג הספרדים שאם לא אוכלים שיעור של 4 ביצים [כ-200 גרם] שמברכים עליהם מזונות.
כל זה דווקא במצות שעשויות רקיקין דקים ["מצות יהודה" וכד'], אולם מצות עבודת יד רכות [כדוגמת "אשתנור" וכד'] גם למנהג הספרדים יש לברך עליהם המוציא כל ימות השנה.
מקורות:
לגבי מצות דקות – עי' שו"ת הר צבי או"ח סימז צ"א, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ט, שבט הלוי ח"א סימן ר"ה ויחוה דעת ח"ג סימן י"ב, ברכת הנהנין (מזונות, לרי"מ שטרן, פרק ד עמ' ק-קא), פני השלחן (ר"פ ויטמן, סי' קסח ס"ה ס"ק יג), לגבי מצות רכות עי' ברכת ה' (לר"מ לוי, ח"ב פ"ב סעיף נג).
שבוע טוב. רק אם אפשרי להסביר מה ההבדל בין סוגי המצות ומדוע וכן בין ספרדי לאשכנזי
מתגובתך על השאלה הקודמת אני מבין שהכיוון נהיר לך, המצות הדקות הרגילות הם כמו כל קרקר, ובאופן עקרוני מן הדין שיהיו פת הבאה בכיסנין, ולכן ספרדים מברכים עליהם מזונות, ורק בפסח שזה הלחם העיקרי יש לכך חשיבות. אשכנזים לעומת זאת נוהגים שכיון שכל הייצור של זה הוא תמיד לשובע, אף אחד לא משתמש במצה כסתם קרקר, ברכתו המוציא כ השנה [אגב מחלוקת דומה יש לגבי חלה מתוקה]. אולם מצה רכה זה ממש פיתה אש תנור שברכתה המוציא לכל הדעות כמו כל פיתה.
השאר תגובה