ספק גזל | גזל ודאי | ריבית

רבני בית הדין
א' טבת ה'תש"פ

שאלה:

שלום כבוד הרב, 1. שאלה לגבי גזל: אם יש תפוז שהוא ספק גזול ונפל לתוך ארגז תפוזים והתערבב בתוך הארגז ולא ידוע מה התפוז הגזול, מה הדין של התפוזים? האם הם מותרים בשימוש? 2. ומה הדין במצב שודאי התפוז גזול ונפל לתוך ארגז תפוזים והתערבב בתוך הארגז ולא ידוע מה התפוז הגזול, האם התפוזים נאסרים? 3. שאלה לגבי ריבית: אם לדוגמא ראובן חייב לשמעון 98.70 שקל, ועכשיו ראובן רצה להחזיר לו את הכסף אבל לראובן יש שטר של 100 שקל והוא אומר לשמעון קח את הכסף ואת העודף אני מוחל לך שיהיה שלך, האם יש פה ריבית?

תשובה:

שלום וברכה,

1. ספק גזל אין עליו חיוב השבה – המוציא מחברו עליו הראיה, ומאחר והוא מוחזק אינו חייב להשיב בספק, ומותר לו להשתמש בתפוז עצמו שהוא ספק גזול, וכ”ש בשאר התפוזים.

2. כאשר נפל תפוז אחד לתוך שק תפוזים ואינו יודע איזה תפוז גזול, יש עליו חובת הבה על תפוז אחד. וכדברי הגמרא שממון בממון לא בטל. ולכן חייב להשיב תפוז אחד, ושאר התפוזים לא נאסרו עליו.

3. איסור ריבית חל גם על פחות משווה פרוטה, ולכן חייב להשיב עוף כדי שלא יהיה ריבית. יש שכתבו שאם נשאר חושב קטן – למשל 20 אגו’ שהדרך שלא מדקדקים, אין זה אגר נטר ומותר.

בהצלחה.

מקורות:

1. בטעם בחילוק בין ספק איסור שצריך להחמיר לספק ממון שמקילים – ראה שערי יושר שער ה פרק א.  

2. המשנה במסכת ביצה (לז, א) ‘וכן האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה, הרי אלו כרגלי שתיהן’. פירוש: אשה ששאלה מחברתה ביום טוב מים ומלח לגבל בעיסה, נקראת העיסה על שם בעלת הקמח ועל שם בעלת המים והמלח, ואין יכולות להוליך את העיסה אלא למקום ששניהן יכולות ללכת, שקנו המים והמלח שביתה אצל בעליהן. והקשתה הגמרא (לח, א) ‘אמאי, ולבטיל מים ומלח לגבי עיסה’? פרש”י שיתבטל איסור תחומין של המים והמלח שהם מועטים לגבי העיסה שמרובה. ‘אמר להו ר’ אבא, הרי שנתערב לו קב חטין בעשרה קבין חטין של חבירו יאכל הלה וחדי?’ פרש”י כשם שבעל העשרה קבין לא זוכה בקב האחד כך אין שם בעלת המים והמלח בטלים מהעיסה, שממון מועט שהתערב בממון מרובה לא בטל.

ומסקנת הגמרא ‘איסורא בטיל ממונא לא בטיל’ ביאר הנתיבות שאין ממון של אדם בטל ואין שם בעלים פוקע, ורק לגבי איסורים שייך ביטול ברוב ופוקע שם הבעלים, ומה שלגבי תחומין לא בטל המים והמלח בעיסה הביאה שם הגמרא ג’ טעמים. וכן ביאר הריטב”א שם את דברי הגמרא.

ובטעם הדין שאיסור בטל וממון לא בטל כתב הגרש”ש (ש”ג פכ”ג) שביטול שייך רק בדבר שהוא בעצמותו של החפץ, כגון חתיכת חלב שיש דיני איסור בחתיכה כשהתערבה ברוב שומן, הביטול גורם שהמועט איבד את הדין שיש בעצמותו ודינו כדין הרוב. אבל ממון שאינו בעצמותו של החפץ אלא שהוא דבר חיצוני לחפץ, אין שייך בו ביטול, ולכן אין שייך לבטל הבעלות של חפץ.

3. ראה שו”ע יו”ד סימן קסא סעיף א.

2 תגובות

    אלעד גראסי:

    תודה רבה כבוד הרב עזרת לי מאוד.

    לגבי תשובה מספר 2 אני בוחר איזה תפוז שאני רוצה? כי יש תפוזים גדולים יש תפוזים קטנים או שצריך לבחור משהו ממוצע בינוני?

    רבני בית הדין:

    התפוז הקטן מחזיר לחבר והתפוז הגדול לעצמו, כדין כל ספק ממון שהמוחזק ידו על העליונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *