שאלה:
שלום רב גיסי ביקש ממני הלוואה בנקאית שיש לי ואיני זקוק לה, כתבתי לי שאני מוכן אבל שיעשה שטר היתר עיסקה קודם ההעברה. בפועל הגיע גיסי והחתים את אשתי על השטר ולקח את הכסף, האם זה שאני [שאני לפחות שותף אם לא הבעלים הגמור] לא חתמתי מבטל את העיסקה [כי לא סיכמנו בעצם על תנאיה] או שכיוון שגיל"ד שאני מעוניין בעיסקא אומדנא היא שלא אכפת לי מה הנוסח המדוייק.
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר הותנה שהעסקה תהיה לפי היתר עסקה, חל העסקה ע"ד כל הסעיפים שמוזכרים בהיתר עסקה, ולכן גם אם לא נחתם בפועל ההיתר עסקה חל החיוב על הצדדים, ודינו כעסקה ולא כהלוואה. אמנם לא טוב שאת ההיתר עסקה יתנו ואת ההלוואה בשטר, כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית סימן קעז סעיף כד: "וכן לא יתן לו מעות בתורת עיסקא או שותפות ויכתוב אותם מלוה, שמא ימות ונמצא השטר ביד היורש וגובה בו את הרבית". אמנם אם עבר וכתב את הלוואה בשטר, והתנאי של העסקה היה בעל פה, חל ההיתר עסקה. וכל דברי השולחן ערוך הינם רק כדי שלא יהיה טעות. אבל אין הכוונה שההיתר עסקה בטל.
בהצלחה רבה.
מקורות:
לא, בשטר ההלוואה יש את שניהם, אבל אשתי חתמה בתורת המלווה, והיא לא הבעלים, כך שהבעלים [אני] לא סיכם על היתר עיסקא אלא בצורה כללי, אבל בלא לפרט מהם תנאי העיסקה [כולו פקדון, חצי, וכו'], ,והשאלה היא האם לסיכום כללי שכזה יש תוקף, או האם חתימת אשתי מספיקה, או האם חתימתי כעת מועילה להגדיר את העיסקה.
למרות שלאשה אין זכות להלוות, אבל אשה שמתעסקת בכספים, בעלה סומך עליה, על כן כשהיא החתימה מועיל הדבר שיהיה היתר עסקה.
הבעל יכול להחליט איך יפעל ההיתר עסקה. בדרך כלל שבהיתר עסקה מפורט את התנאים של היתר עסקה.
השאר תגובה