רבית

רבני בית הדין
ט' סיון ה'תשע"ט

שאלה:

יהודי אחד משקיע כסף בעסק של חברו, ונוטל חלק ברווחים. אך מכיון שיש לו בעיות עם מס הכנסה במדינה מזרח-אירופית, הוא נאלץ, בעצת עורכי דינו, להציג את ההשקעה כהלוואה הנושאת רבית, ומחתים את שותפו על שטר שיש בו רבית. נדגיש שהסכם הוא פקטיבי לחלוטין ונועד רק לצמצם את המסים שמשקיע משלם. האם יש בעיה בהסכם זה והאם היתר עסקא הרגיל פותר בעיה זו?

תשובה:

שלום וברכה,

בהשקעה הראשונה שמשקיע בעסק של חברו, יש לערוך היתר עסקה. השקעה עם רווחים ללא היתר עסקה נחשב להלוואה בריבית ואסורה.

כאשר חתמו השניים על היתר עסקה, אין איסור לערוך חוזה פיקטיבי שמדובר בהלוואה עם ריבית, מאחר והחוזה נכתב לצורכי מס בלבד. ראוי שהשניים יחתמו בשטר נפרד, או שיכתבו על גבי השטר של ההיתר עסקה שהחוזה הנ”ל הוא פיקטיבי, ומה שנכתב שם שההשקעה היא הלוואה ולא עסקה, לא מבטלת את התנאים שנכתבו בהיתר עסקה.

בהצלחה. 

מקורות:

השקעה בעסק של חבר נחשב להלוואה לכן צריך היתר עסקה. היתר עסקה מתנה בין הצדדים שחלק מההשקעה הינה פיקדון ולא הלוואה. הרשויות לא מבדילות בין המושג פיקדון למושג הלוואה, ולכן מצידם שאתה רושם שהייתה כאן הלוואה עם רווחים, לא סותר את ההיתר עסקה שלנו, כיון שבשפה שלהם הכל נחשב הלוואה עם רווחים. 

אך מאחר והיתר עסקה מתנה שההשקעה לא כולה הלוואה, עדיף לכתוב שהחוזה הצדדי לא מבטל את ההיתר עסקה, ואין כאן הלוואה מוחלטת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *