נשואה לבועל ועכשיו מתלבטת אם להתגרש

רבני בית ההוראה
ה' ניסן ה'תשע"ט

שאלה:

שלום רב אני נשואה מספר שנים לאדם שאיתו בגדתי בבעלי הראשון.. יש לי מהנישואים הראשונים בת בגיל 11 ומהנישואים האלה ילדה נוספת. אף אחד לא ידעה על על שנישאתי לאותו בחור.. אין לנו כבר כמה שנים ברכה בנישואים האלה.. לא יכולה לראות אותו.. הלב שלי לא עומד לראות אותו יום אחרי יום.. כבר מספר שנים שלא ישנים יחד.. הייתי בבית הדין התייעצתי עם דיין והוא אמר לי שאם אני אוהבת אותו יש לכך פיתרון הלכתי שנישאר יחד.. אני לא יודעת מה לעשות בבקשה תעזרו לי..

תשובה:

שלום רב,

לצערי אני לגמרי לא מבין את דברי הדיין, אם אכן כך נאמר. אישה שבגדה בבעלה אסור לבעל ולבועל. נכון, אני מכיר היטב את הצדדים מתי ניתן להתיר ומתי לא, בפועל, בסיטואציה שלכם שאת התחתנת עם הבועל מעטים הם המקרים שניתן להתיר וממה שנראה לי במקרה שלך זה ממש לא נראה. ואם ממילא אתם כבר לא ישנים ביחד מספר שנים, לא מבין מדוע אתם ממתינים, עליכם להתגרש כמה שיותר מהר. נכון, כרגע האיסור עצמו הוא עצם קיום יחסי האישות, ואם אין כאלה, אז גם כרגע אין איסור. אבל ברור שהמצב אינו תקין, ומאחר שזה לא הולך ואין סיבה שילך לכיוון של שלום בית, אז הרבה יותר בריא לחתוך כמה שיותר מהר.

מקורות:

אכן, כאשר השאלה היא כלפי הבעל, לפעמים הסוגיה בנדרים צ’ שייכת שהאישה אינה נאמנת לומר שהיא זינתה וממילא אינה יכולה לכפות עליו להתגרש. אבל כאשר מדובר באופן שהיא נשואה לבועל ששניהם הרי יודעים היטב אם היא אסורה לו כעת או לא, ברור שאין כל היתר. הרעיון הזה לומר שהאיסור לבועל נאמר רק כאשר יש איסור לבעל ואם הבעל אינו מאמין, ממילא היא מותרת גם לבועל, נדחה בשתי ידיים, בשו”ת אור שמח סי’ א’ גם כי אין זה נכון, ויש איסור לבעל אלא שהוא אינו מאמין למציאות. וגם משום שלאחר שהם התגרשו, ודאי שהיא אסורה לחוזר לבעלה ולא שייך לומר כעת שאינו מאמין, כי סוגיה זו שייכת רק כאשר האישה עדיין משועבדת לבעלה כמבואר שם בנדרים. לכן לאחר שהיא התגרשה ברור שהיא אסורה לגמרי לבעל וממילא גם לבועל. לכן, כפי שכתבתי למעלה, דברי הדיין אם הם אכן נאמרו הם שגגה, בפרט שניכר שיש קושי רב לעשות שלום בית – אז למען ה’ לשם מה להתאמץ כאשר האפשרות ההלכתית היא כה סבוכה.

2 תגובות

    אברהם קמחי:

    לענ״ד יל״ע בדבר נוסף אם הבעל השני [הבועל] מכחיש אותה ואומר שלא נעשה תועבה בישראל והיא אומרת שאכן נבעלה לו בהיותה אשת איש, דגם בזה היא לא תהיה נאמנת להפקיע עצמה מבעלה היינו בעלה החדש. וזה דבר פשוט.

    רבני בית ההוראה:

    שלום רבי אברהם…
    ראשית יש לעיין בשו”ת אור שמח סי’ א’ שם הוא מדבר בדיוק על מקרה כזה שהאישה רוצה להתגרש בטענה כזו מהבועל שהתחתנה איתו אח”כ. אני לא זוכר את דבריו שם, והספר אינו תחת ידי כעת.
    בנוסף, לענ”ד יש הבדל בין השיעבוד של האישה לבעלה (נדרים צ’) לבין השיעבוד שלה למי שלטענתה היום הוא הבועל. זה ברור שכלפינו אתה צודק שאינה נאמנת כאשר הוא מכחיש אותה. אבל כאן יתכן שהיא חייבת לברוח ממנו, משום שלדבריה הוא גם יודע היטב שהיא אסורה לו, אז אין לה כל שיעבוד אליו. ואינו דומה כלל למצב שגם לדבריה הוא אינו יודע כלום, וממילא היא משועבדת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *