ברכה אחרונה על מאכלים הנאכלים עם מעט פת

שאלה:

שאלה בהלכות ברכות מי שנטל ידים לסעודה ואכל מעט פת פחות מכזית יחד עם שאר מאכלים, וכידוע באופן זה יש ספק אם נפטרו שאר המאכלים [עי' בריש סימן קעז], למעשה מחמת הספק הוא לא מברך על שאר המאכלים [בפרט שכאן הוא לא אכל את הפת רק כדי לפטור את המאכלים אלא אכן התכוון לאכול סעודת פת אלא שלמעשה אכל פחות מכזית], השאלה מה לגבי ברכה אחרונה, הרי בפועל הוא לא מברך ברכת המזון, ומלשון הערוך השלחן שם סעיף ב' מבואר שמה שפוטר את שאר המאכלים מברכה אחרונה הוא ברכת המזון [ולא עצם הטפילות לפת], וא"כ יצא דבר מוזר, שבאופן זה הוא לא יברך על שאר המאכלים ברכה ראשונה, אבל יברך עליהם ברכה אחרונה בורא נפשות או על המחיה וכו'. לא מצאתי מי שידבר על כך, וברצוני לברר האם אכן הדברים הנ"ל נכונים

תשובה:

לכאורה אתה צודק שכך יש לנהוג, שכן אפילו בעיקר וטפל הכלל הוא שאין פטור מברכה אלא רק הטפל נפטר בברכת העיקר, וממילא יש לברך במקרה זה את ברכת הטפל.

מקורות:

ראה מה שכתבתי בענין זה כאן בהרחבה.