שאלה:
האם בן שגילה קשר בין אמו לאדם זר למשך תקופה ארוכה והבן פנה לאמו ובכתה בפניו והודתה על הקשר והבטיחה שלא היה מעשה ועוד הבטיחה שלא תחזור לקשר יותר אך לאחר זמן הבן גילה בוודאות שחזר הקשר ומכיר שמו ושם משפחתו של אותו אדם האם יש חיוב להודיע לאביו על הקשר ויש סיכוי שהמשפחה תתפרק הילדים כבר גדולים או שאין חיוב קל וחומר לדעת הדברי חיים??
תשובה:
שלום רב,
לדעת הדברי חיים (שו"ת, או"ח סי' לד) ודאי שאין חיוב. הרי החשבון הוא שאיסור בשב ואל תעשה נדחה מפני כבוד הבריות. ולכן הוא פסק שהבועל עצמו אינו מחוייב לספר לבעלה של האישה, ואולי גם אסור לו מפני כבוד הבריות. אולם גם לדעת הנודע ביהודה (או"ת סי' לד) שפסק שמאחר שהאיסור של הבעל איסור איסור תמידי בכל פעם הוא עובר על איסור בשוגג, בזה לא נאמר שזה נדחה מפני כבוד הבריות ועליו לספר לבעלה. מ"מ בשאלה זו, הרי הבן אינו יודע דבר מעבר לאולי רגלים לדבר שהוא ראה או שמע. וגם על כך האמא אמרה לו שלא היה איסור אשת איש, כך שלדבריה לא נאסרה. כלומר, בהנחה ששני עדים ראו או שמעו את מה שהבן ראה או שמע, והאישה מכחישה (כפי שאכן קיים במקרה זה) האישה אינה אסורה לבעלה, ראה את כל שיטות הראשונים בסי' יא מתי אישה נאסרת לבעלה. לכן ברור שאין כל טעם שיספר לבעלה ויגרום להוריו גירושין.
עד כאן ההתייחסות אל הבן כאל אדם זר. אבל ברשותך, אני חייב להוסיף מילה אחת על הבן עצמו. מעבר לכל הנ"ל. הוא חייב בכבוד אביו ובכבוד אימו אפילו שאכן אירע מה שהוא חושד בה שאירע! לכן, הסיטואציה הזו, שהבן מתערב לאימו בנושאים כאלה מאד בעייתית, מצד אחד הוא חייב בכבודה באופן מלא. מאידך, חיוב ההוכחה לאביו או לאמו גם הוא קיים, אבל כאן זה חייב להיעשות במשנה זהירות. ראה בגמרא בקידושין לב,ב ובשו"ע יו"ד סי' רמ סעי' יא שיש לעשות זאת בלשון חיובית ולא בלשון שלילית, דהיינו שאין לומר לה אסור לעשות כך וכך, אלא לומר לה בלשון שאלה 'לא כתוב בתורה כך וכך'? אני באמת לא יודע בדיוק איך מוכיחים אמא שהיא ודאי מודעת שזה אסור, ומן הסתם אמירה כזו "לא כך כתוב בתורה?" גורמת לחיוך יותר מאשר משהו רציני יותר. אבל ברור לי שצריכים לחשוב היטב היטב איך, ואם, וכיצד, להוכיח אמא במצבים כאלה.
