שאלה:
לכבוד הרב
קראתי במשנה מסכת שבת פרק ו משנה ה
על דברים שמותר לאשה לצאת בהם ודברים שלא (וכן קראתי את ההסברים של ברטנורא והרמב"ם) ויש לי כמה שאלות בבקשה
1 ראיתי שהרמב"ם כותב כך "וצאת אשה בחוטי שער בין משלה בין משל כו': וחוטי שער הם החוטים הנעשים משער כי אין ענינן כענין חוטי צמר וחוטי פשתן הנזכרים בראש הפרק כי חוטי שער אפילו קשורין על מצחה קשר מהודק אינם חוצצין לפי שהמים נכנסים בהם ולפי שמותר לטבול בהם מותר לצאת בהם בשבת כאשר .."
אז האם מותר לטבול עם פאה נוכרית?
ב) מה הקשר בין טבילה לטלטול דברים בשבת?
2 שמעתי רב שאומר שלמדים מכאן שהיציאה בפאה נוכרית לחוב היא אסורה והייתה מותרת רק לחצר בגלל שכתבו שם לחצר, אבל האם זה כך לכל עניין או רק לשבת? כי הרי יש רבנים שמתירים פאות
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
- במשנה א באותו הפרק מבואר שחכמים אסרו לצאת עם דברים חוצצים, שמא תזדמן לה טבילה בשבת והיא תסיר את הדברים האלו כדי לטבול ואחר כך לא תחזיר אותם אלא תצא כך לרשות הרבים כשהם בידה ונמצא שהיא עוברת על איסור הוצאה מרשות לרשות. אנחנו היום מקפידים להסיר כל דבר גם רפוי, כיון שאנחנו לא בקיאים כל כך מה רפוי ומה לא וזה עלול לבוא לידי מכשול, לא ברור בכמה שיער מדובר ואם זה כמו פאה נכרית, לכן ההנהגה הכל להסיר ולא לטבול אפילו בבגד רחב, ענין זה מבואר בהרחבה בשו"ע ורמ"א בתחילת סי' קצח ביורה דעה.
- זו כבר המחלוקת הידועה… ראי למשל כאן ובעוד הרבה תשובות באתר לכאן ולכאן.
לכבוד הרב
תודה רבה על התשובה המפורטת והמוסברת היטב
אז לגבי השאלה השנייה אני מבינה שאם יש מחלוקת ודעות לכאן ולכאן אז הראייה הזאת שמביאים מהמשנה שהיציאה הייתה לחצר היא לא כזאת ודאית?
תודה
אה ועוד שאלה בבקשה לגבי מה שענית לי מקודם שחששו שמא תזדמן לה טבילה בשבת והיא תסיר ולא תחזיר ואז תטלטל את זה ברשות הרבים, אז איך יכול להיות שאשה תסיר את הפאה נוכרית שלה ולא תחזיר אחרי הטבילה הרי יתכן שהיא תלך בגילוי ראש?
ברור מאליו.
מטפחת.
זאת אומרת שאז היו הולכות עם פאה ועליה מטפחת ?
או שרק חלק הלכו כך ואז חששו שמי שהולכת אם גם וגם עלולה להוריד אחד ולהשאיר רק אחד?
תודה
ראשית ודאי נכון, במשנה ברורה בסי' עה בביאור הלכה שם נראה שכל הנשים היו הולכות עם רדיד מעל הכל ויש בזה ענין של דת יהודית, אבל גם בלי זה יתכן וחששו שתזדמן לה מטפחת, אינני יודע בדיוק מה החשש, אבל זה ודאי ביאור המשנה כמבואר בדברי המפרשים שם.
השאר תגובה