שאלה:
פסק השו"ע (או"ח ריש סי' תר"ו) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו; אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו. והוסיף השו"ע (שם) ואם הוציא עליו שם רע, אינו צריך למחול לו.
רצוני לשאול במקרה שראובן פגע בשמעון בדיבוריו, וזה גרם לשמעון אגמת נפש חמור (לדוגמא, הכניסו לדיכאון) – ע"י לשון הרע, מוציא שם רע, אונאת דברים וכדומה – אם שמעון יכול לומר לראובן שהוא אינו מוחל לו עד שישישלם לו פיצוי כספי.
מצד א' לא שמענו בהלכה דבר כזה, אבל מצד ב' לא גרע זה ממש"כ השו"ע על מוציא שם רע שאינו צריך למחול לו.
תשובה:
שלום וברכה,
מצאנו בהלכה גבי מבייש חברו בדברים שעל פי הדין אין חובת תשלומים, ומ"מ חיבוהו לפצות בפיצוי כספי כדי לפייס את הבושת. הרי שניתן לדרוש תשלום כספי כדי להתפייס עבור הבושת או ההוצאת שם רע.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סו"ס א. מקור הדברים ברא"ש פרק החובל סימן טו, שלמרות שאין חובת תשלומים בבושת דברים, כתב רב שרירא גאון שיש לנדות את המבייש עד שיפייס את חברו. עוד הובא ברא"ש (שם סימן ג) לגבי הפיל שן חברו שאין גובים היום, ונידהו רבי צדוק גאון עד שיפייסו בדברים או בממון. הרי שניתן לדרוש תשלום כספי עבור פגיעה גם כאשר אין חובת תשלומים.
ניתן לתבוע זאת כיום בבתי דין?
בית דין לא יחייבו על בושת דברים, ויתכן והם יגררו אילוצים על המבייש שיפצה את התובע, האילוצים יכולים להיות איומים לערכאות וכודומה.
השאר תגובה