לתרומות לחץ כאן

שיער פזור לנערה

שאלה:

מצטערת מראש אם השאלה היא חצופה.
מותר לי ללכת בשיער פזור באוך של פאה אפילו אם זה מושך נכון?
וזה שאלה שבאה מהיצר הטוב ולא מהיצר הרע ואני באמת רוצה לדעת

תשובה:

שלום וברכה

אינני מתמצא בזה, אבל אם זה מושך זה כנראה לא צנוע. תתיעצי עם אשה יראת שמים.

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. המג"א הוא היחיד שאסר לבתולות ללכת בשערות סתורות, ועשה זאת כ"פשרה" בניסיון ליישב את הסתירה בשו"ע, שכתב "אחת פנויה ואחת אשת איש" (חייבות בכיסוי) ומאידך כתב שמותר לקרוא ק"ש נגד שיער הבתולות.

    אבל רוב האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז:

    "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

    ובענין מה שכותבת השואלת שזה "מושך", הכל הוא בעיני המתבונן, ואחד ששטוף בתעמולה נגד פאה במשך שנים רבות, הרי פאה מושך אותו, ואחד שיודע שהדבר מותר, אין הדבר מושך, והוא הדין בשיער הבתולות.

    ודבר זה כתב בשו"ת רבי עזריאל חלק א' (סי' ח'), להגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, ושם שאל השואל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו:

    "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה".

    וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא הרהור בזה".

    ע"כ לשון התשובה. וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה. וממילא הוא הדין גם לפאה נכרית, שאחר שהתירוה עשרות הפוסקים, אין בה הרהור יותר, כי האיסור גורם את ההרהור, וכשיודעים שהדבר מותר, אין מהרהרים.

    וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל (שו"ת אז נדברו חלק י"ד סי' מ"ח): "והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור".

  2. "מראה צנוע" זאת הגדרה מאוד כללית ומעורפלת.

    היות והשיער אינו ערוה בעצם, אלא הוא כמו כל בגד, ממילא צניעותו של השיער נמדדת בכך שהוא אינו יוצא דופן מגדר הרגיל, ולא בולט בין הנשים המסתובבות באותו מקום.

    וכשמעיינים בספרי ההלכה, רואים שכמעט אין התייחסות לאורך הפאה / השיער (רק בתקנונים מופיע ענין "עד הכתפיים"), ואדרבה אחד הפוסקים בדור הקודם כתב "עתה אני שואל איזהו גבול ישימו בארוכת ורחבת הפאה, אתמהה", ועוד פוסקים מהדורות הקודמים פירשו את הגמ' "נתעטפה בשערה" דאיירי בפאה נכרית ואין זה פאה קצרה,.

    והיחיד שהגדיר זאת הוא הגר"מ שטרנבוך בספר דת והלכה סימן א', וכתב שם בזה"ל: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון… דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".

    ממילא יש להגדיר גם כאן לרווקה השואלת על שיער פזור – שלא תהיה התסרוקת באופן כזה שתבלוט למרחוק וכולם יסתכלו עליה בעל כורחם, אלא שיהיה השיער באורך המצוי ורגיל באותו מקום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל