אדם שקרוב משפחה שלו שוטר, שהחרים לילדים המשחקים עם "נפצים" בפורים ונתן לקרובו, שהיה "מפוצץ אותם להנאתו".
היום, ברוך ה', חזר בתשובה, ושואל לעניין גזל, הרי קרובו השוטר היה מחרים ובסוף נותן לו לשחק בהם.
תשובה:
שלום רב,
אנו מתנצלים על האיחור במתן התשובה,
אין איסור גזל ואינו חייב להשיב לילדים שהחרימו מהם. ברור שלכתחילה היה אסור לו להשתמש בהם, כשם שאסור לאותם ילדים, ויש בכך גם עוול להחרים מילדים כדי לתת לקרוב משפחה, אבל לא איסור גזל.
מקורות:
לציבור יש זכות להחרים חפצים מסוכנים ואין בכך איסור גזל. עיין רמ"א אבן העזר סי' כח סעיף כא ועוד. בנושא זה ברור שכל הציבור עם רבניהם מסכימים להחרמת הנפצים.
יש מקום לומר שאין זכות להחרים אלא על מנת להשמיד ולא כדי להעביר לקרוב משפחה לשחק בהם. עם זאת נראה שאין חשש גזל, מאחר ובעצם ההחרמה השוטר פעל בהתאם לפקודת משלחיו ומה שעשה עם הנפצים לאחר מכן אינו מפקיע מזכות המשטרה להחרים. כמו כן, מסתבר שקרוב המשפחה היה יותר מבוגר ואחראי מאשר הילדים וממילא גם בהחרמה זאת יש תועלת והקטנת הסכנה.
