רציתי לדעת מבחינת ההלכה לפאה נכרית
תשובה:
שלום רב
רבים מהפוסקים התירו פאה נכרית כאשר היא סולידית ולא מושכת את העין, וכך מנהג רוב נשות האברכים מבני אשכנז. הגר"ע יוסף התנגד חריפות לפאה נכרית, ובעקבות פסיקתו רבים מבנות ספרד נמנעים מכך, אף שרבים מפוסקי הספרדים התירו זאת. ראי כאן ובתגובות בהרחבה רבה בענין זה.
בהצלחה
כדי להבין את דעתו האמיתית של הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, יש להקדים כי למרות שאסר פאה לנשואות, התיר פאה לגרושות ואלמנות, בשו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ג: "נראה שיש מקום להתיר לאלמנה וגרושה ללכת עם פאה נכרית ברה"ר, כי הנה ידועים דברי הש"ג סוף פרק במה אשה (סד:) שנראה לו להתיר לנשים לצאת בפאה נכרית וכדמוכח ממתני'… וכן כתב הרמ"א בדרכי משה או"ח ככל דברי הש"ג הנ"ל בשמו, ע"ש. והמשנ"ב שם (ס"ק ט"ו) כתב בשם הפמ"ג, שבמדינות שהנשים יוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע… [ומסיק] עכ"פ כאן שגם בנשואות יש מקילים גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה".
דבר זה אומר דרשני, כי הדברים שכתב ואמר וצעק על פאה, מתאימים גם לגרושה או אלמנה שחייבת בכיסוי ראש; אם מדובר בפריצות גדולה, וכו' וכו', הכיצד יתכן שאשה שכיסתה עד עתה את ראשה במטפחת, תלבש מעתה פאה ולא יהיה בזה פריצות כלל ועיקר?
אבל זה כאין וכאפס לעומת מה שהתיר פאה לנשואות במקרים מסוימים: כשהאשה אינה מוצאת חן בעיני בעלה עם מטפחת, או כשהיא נמצאת בלחץ הסביבה והיא בעצבות מזה, או כשמדובר בחוזרת בתשובה המסכימה לכסות עם פאה. ואפשר לראות את דבריו בספר "מעין אומר" חלק ט' (שו"ת בקצרה, מפי השואל ששימש אצלו), וכן בקיצור שולחן ערוך "הרב עובדיה" (עמ' תרל"ט):
◄ לשאלת השואל, "זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך, ולא מוצאת חן בעיני בעלה, וללבוש פאה בעלה לא מוכן כי פוסק כרבינו [הגר"ע יוסף, לאסור פאה], ענה הרב זצ"ל: "יכולה ללבוש פאה".
◄ לשאלת השואל, "בחור מישיבת "חזון עובדיה" שנשא אשה, ואשתו הולכת כבר שנתיים עם מטפחת, כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה", ענה הרב זצ"ל: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, שלא תשתגע".
◄ לשאלת השואל, "בקהילה אחת בחו"ל בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. ואמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. ענה הרב זצ"ל: "ודאי שפאה עדיף מגילוי ראש".
◄ לשאלת השואל, "חוזרת בתשובה שהיתה הולכת עם פאה, כעת הולכת עם מטפחת. האם מותר לה לתת את הפאות שלה לאחותה החילונית ללבוש?" ענה הרב זצ"ל: "מותר".
◄ כמו כן התיר לבחור ישיבה להתחתן עם בחורה המתעתדת ללבוש פאה, כאשר הבחור הסכים לכך רק אם יתיר לו הגר"ע יוסף בכתב ידו. וכתב לו הגר"ע בכתי"ק שמתיר לו להתחתן עמה, ולוקח עליו את האחריות ללבישת הפאה (ומעשים כאלה היו בכל יום).
גם זה אומר דרשני, וכי לאן נעלמה דעתו התקיפה והנחרצת נגד? הכיצד התיר לנשואות רק מפני לחץ החברה, או כדי שתמצא חן בעיני בעלה?
האם היה מתיר לאברך להתחתן עם אשה שמתעתדת להתלבש בפריצות, ובמשך הזמן "אולי" יצליח להשפיע עליה בדרכי נועם?
מכאן נלמד שדעתו העקרונית של הרב עובדיה היתה להתיר פאה, רק שהיה זה בבחינת "הלכה ואין מורין כן" כדי שלא יתפשט המנהג אצל כולן, ולכן התיר רק ליחידים כנ"ל, אפילו מטעם כל דהוא, ובדרשותיו וספריו אסר בכל תוקף, בגלל שראה את המנהג מתפשט בציבור הספרדי כולו.
מעניין לציין את מה שכתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "הרב משאש היה גאון גדול, בכלל לא במושגים שלנו. אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" (86) נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" (766) להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש… מי שהביא את הרב משאש לירושלים, זה מרן זצ"ל, לאחר שנוכח לדעת את גדלותו בתורה. מרן זצ"ל היה מעריכו ומכבדו מאוד מאוד". ע"כ דבריו.
והנה צ"ע אם יש פוסקים המתירים כמנין פאה, מדוע לא הביאם הגר"ע יוסף ביביע אומר חלק ה סימן ה, ובקושי ציין לפוסקים מתירים (והשמיט גם כאלה שהזכירם ביבי"א חלק ד סימן ג, ודחה אותם בקש (וראה מה שתמה עליו בשו"ת אור יצחק סימן ג, על התייחסותו לגר"מ פיינשטיין, ובפרט שפסק כמותו בענין גילוח וגם ציין לתשובתו על פאה, וראה מה שתמה עליו הגאון רבי יצחק טופיק שליט"א בספרו "עמודי שש" למסכת בבא מציעא (צא.) עמ' ק"ע בהערה, שהביא את שו"ת פני יצחק כאוסר ואינו אלא מתיר גמור, ויש כשמונה סתירות בתשובת יביע אומר – מחד התיר גילוח משום מראית העין ומאידך אסר פאה משום מראית העין, מחד התיר גילוח משום בחוקותיהם ומאידך אסר פאה משום בחוקותיהם, מחד התיר מטפחת משום דת יהודית ומאידך אסר פאה משום דת יהודית, מחד כתב ששיער אין בו פריצות כלל ולכן מותר לקרוא ק"ש גם כנגד נשואות מגולות, ומאידך כתב שפאה יש בה פריצות, ועוד ועוד סתירות קשות מאוד).
וכל זה מחזק את דברינו שלמעשה הבין שמותר ולכן התיר במקרים פרטיים, וגם ידע שיש פוסקים מתירים כמנין פאה (ויש גם יותר) והשמיטם, אבל לדעתו היה צריך לפרסם לציבור שאסור כדי שלא יתפשט המנהג בין הספרדים, ויעשה כהיתר גמור ולכתחילה.
השאר תגובה