בס״ד
שלום וברכה !
האם מותר ליהודי להשכיר חנות באזור של גוים למנזר (monastery) או שזה כמו כנסיה ואסור?
בבקשה לציין מקורות.
יצחק אביי
ברוקלין ניו יורק.
תשובה:
שלום רב,
הסיבה שלא משכירים לכנסיה אינו משום שהם מתפללים שם, אלא משום שלא משכירים לגוי בית שהוא מכניס שם ע"ז בקביעות. משום האיסור ולא תביא תועבה אל ביתך, כל עוד אתה הבעה"ב. וראה במקורות. וא"כ אין כל הבדל אם זה כנסיה או מנזר.
מקורות:
נפסק בשו"ע (יו"ד סי' קנא סעי' י'): "אף במקום שהתירו להשכיר, לא התירו אלא לאוצר וכיוצא בו, אבל לא לדירה, מפני שמכניס לתוכו עבודת כוכבים בקבע". והוסיף הרמ"א: "האידנא נהגו להשכיר אף לדירה, כיון שאין נוהגים להכניס עבודת כוכבים בבתיהם". שורש האיסור הוא משום ולא תביא תועבה אל ביתך, והשאלה היא האם שכירות קניה או לא, לכן אנו פוסקים שלמרות שהגוי שוכר ממך את הדירה, הבעה"ב נחשב היהודי, וממילא הוא עובר על איסור ולא תביא תועבה אל ביתך, ולא נהגו היתר אלא משום שהיום הגויים לא מכניסים ע"ז לבית. אבל במקום שמכניסים ע"ז בדרך קבע – כמו מנזר, אסור. ומקורו הוא בדברי התוס' (ע"ז כא,א) והרא"ש שם סי' כב, וכך כתב שם:
"תימה על מה שנהגו האידנא היתר להשכיר בתים לגוים ואף על פי שמכניס לתוכו עבודה זרה סמוך למיתתו ויש להביא ראיה להתיר מדתניא בתוספתא (פ"ב ה"ג) כאן וכאן לא ישכיר אדם ביתו לגוי מפני שידוע שמכניסין לתוכו עבודה זרה אבל משכירין להם שדות ואוצרות ופונדקאות אף על פי שמכניס לתוכו עבודה זרה ומאי שנא דשרי שדות ואוצרות ופונדקאות שידוע שמכניס לתוכו עבודה זרה הילכך נראה לפרש דהא דאסרינן להשכיר לגוי היינו מדרבנן דפשיטא דקרא קא מזהיר לישראל גופיה אלא שחכמים אסרו להשכיר לגוי והגוי מביא עבודה זרה לבית ישראל הילכך לא אסרו חכמים אלא בית דירה ובימיהם היו רגילים להכניס עבודה זרה לבתיהם בקבע תמיד והתירו בשדות ואוצרות ופונדקאות אף על פי שידוע שמכניס לתוכו עבודה זרה כיון שאין מכניס בקביעות והאידנא שאין הגוים רגילין להכניס עבודה זרה לבתיהן אלא בשעת חולי שריב ועוד נהי דלדידן שכירות לא קניא כיון שיד אומות תקיפה ובדיניהם שכירות ליומיה כמכר ואף אם נפל ביתו של משכיר אינו יכול להוציאו הוי כמכר".
כלומר, הרמ"א נקט כפי שכתב שם הרא"ש שבדרך קבע אסור, אולם שלא בדרך קבע מותר וזה הסיבה שנוהגים היתר בהשכרת דירה לגוי. אולם הש"ך שם תמה משום שבזמנו נהגו היתר למרות שהגויים היו מכניסים ע"ז בדרך קבע, ומדוע נהגו היתר, וכתב הש"ך: "ואפשר בזמן הרב לא היו נוהגים להכניס עבודת כוכבי' בבתיהם בקבע כמו שכתבו הרא"ש וטור בזמניהם אבל לפעד"נ דסמכינן אאידך שנויא שכתב הרא"ש וז"ל ועוד נהי דלדידן שכירות לא קניה כיון שיד האומות תקיפא ובדיניהם שכירות אלימא כמכר ואף אם נפל ביתו של משכיר אינו יכול להוציאו הוי כמכר עכ"ל".
האם יכולין להשכירו לגוי שהוא מתווך וכדומה, והוא יכול להשכירו לכנסייה, או גם זה לא ?
מה זה מועיל? כל עוד אתה הבעלים ואתה מאפשר הזכרה לכנסיה.
השאר תגובה