לתרומות לחץ כאן

מהי המשמעות של חזקת יהדות

בס"ד

1)מה הדין של אדם יהודי ע"פ חזקה(והאם רוב יהיה דין שונה?) האם הוא יהודי גם כלפי שמיא או שאפשר שאם הוא באמת לא יהודי אז כלפי שמיא הוא נחשב גוי ומה דינו לעניין גוי ששמר שבת

2)כמשך לשאלה הראשונה אם הדין הוא שהוא אינו ודאי יהודי כלפי שמיא אף שבארץ הוא נחשב יהודי האם יש לחשוש שאשה כזו נטמעה באחת מן הקהילות (שהרי דינית היא יהודייה) וא"כ כל בניה גויים ויש לעשות לפחות לפי רצון האדם להיות יהודי ודאי גם כלפי דשמיא גיור

3)ומה הדין בכה"ג שמצד אמו של אותו אדם ישנם כבר לפחות 3 דרות חילוניים האם יש לחשוש יותר?

תשובה:

שלום רב,

א. אם האיש נולד גוי, לא יועיל כל חזקה רוב או עדים, כדי להפוך אותו ליהודי. יחד עם זה. התורה נתנה לנו כללים לכל התחומים כיצד לנהוג ולקבוע בכל מקום שיש ספיקות תהיות וכד'. רוב וחזקה הם אכן כמה מהם. התוס' אומרים על אדם שבא לפנינו ואומר שהוא יהודי, שיש לסמוך על אמירתו משום ש"רוב הבאים לפנינו בחזקת יהדות". כלומר, אנו סומכים על רוב כדי להתחתן איתו וכו'. כמו כן ודאי חזקה – אדם שהוחזק ליהודי, הוא נחשב ליהודי לכל דבר. (כמובן, שאם הוא אכן גוי, לעולם הוא ישאר גוי, גם אם לא נדע על כך).

ב. ודאי שאם בפועל האישה גויה, כל ילדיה גויים, אלא שאנו מחזיקים אותם כיהודים, מחמת הכללים הנ"ל.

ג. חס ושלום. מי שמוחזק כיהודי, דתי או חילוני, אין שום סיבה לפקפק ביהדותו. זה בדיוק מהותו של החזקה. כלומר, הכלל קובע שמי שהוא מוחזק כיהודי, כנראה שאכן הוא כך. וכך יש לנהוג כלפיו בכל התחומים. אצל הקהילות הרפורמיות שישנם הרבה נישואי תערובת, שם יתכן שהחזקה שהוא יהודי בקהילה הרפורמית כדי לקבוע שהוא אכן יהודי. (אם הוא משך כמה דורות בקהילה הרפורמית), ויש לבדוק לגופו של אדם. כלומר, החזקה אצלו שהוא יהודי אינה בהכרח חזקה שהוא יהודי במובן ההלכתי.

דוגמא לכך אוכל לתת. בעבר, איש ואיש שחיים ביחד כבני זוג, זה חזקה שהם נושאים כדת וכדין. (ראה ברמב"ם איסורי ביאה פ"א הלכה כא). אולם היום שאנו רואים בני זוג שאינם דתיים חיים יחדיו, אין זו מהווה חזקה שאכן הם נשואים כדת וכדין משום שישנם הרבה שחיים כך ללא נישואין או עם נישואין אזרחיים.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. כי באותה המידה הוא צריך לחשוש על כל אוכל שהוא מכניס לפיו אולי זה לא כשר. לדוגמא, כיצד אתה שותה חלב? אולי הבהמה טריפה? אגב, כיצד אתה חושב להתגייר? אתה בטוח ששלשת הדיינים שהם חיוניים עבור הגיור הם יהודים כשרים יותר ממך?

  2. כלפי דינים וודאי שסומכים על חזקה וכן אין לחשוש לאיסור וכן לעניין הגיור שוודאי מועיל כי כך הדין שהם יהודים אמנם שהאדם כלפי עצמו מרצונו להיות וודאי יהודי יחשוש

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל