אני מתעסק בתיווך,
לפני כשנה התקשר אלי אברך שהתעניין בדירה 3 חדרים להשכרה. באותו הזמן שהוא רצה לראות את הדירה הייתי עם שותפי מחוץ לעיר ואותו אברך רצה מאוד לראות את הדירה. מכיון שסמכנו עליו היות שהוא אברך בכולל מוכר בעיר החלטנו לסמוך עליו זאת לאחר שוידאנו שהוא יודע שבעיקרון צריך להחתימו על מסמך תווך ואנחנו סומכים על ישרותו, סכמנו שהוא רואה את עצמו כחתום וע"מ כן אנו אומרים לו את הכתובת של הדירה ומקשרים אותו עם הבע"ב והוא הסכים.
לאחר פחות משנה השוכר המדובר קנה את הדירה, דא עקא שאנחנו וכך רוב המתווכים בעיר מחתימים שבמידה ותוך מספר שנים (3-5 תלוי איזה תווך) יקנה השוכר את הדירה הוא יאלץ לשלם דמי תווך בסך 1.5% ויוחזר לו תשלום דמי תווך השכירות ששולם בזמנו.
שאלתינו היא האם יש לנו זכות לתובעו משום שסמכנו עליו והיה הסכמה שהוא רואה עצמו כחתום על מסמך התיווך, או שמכיון ולא החתמנו אותו בפועל עלינו להפסיד.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם סיכמתם שרואה את עצמו חתום על הסכם התיווך הנהוג אצלכם, הרי זה כאילו הוא חתום עליו. וזאת אם נהוג אצלכם נוסח קבוע ואחיד.
מקורות:
הסכם שכירות פועלים נעשה בדיבור ואינו צריך קנין. ניתן לסכם כל פרט בנפרד וניתן גם לסכם בדרך שכל התנאים המופיעים בהסכם פלוני תקפים.
גם אם הצד השני מודה
אין דרך לחייב על הסכם בע"פ ללא קנין אלא שיש כאן צד מצד פועל וכנ"ל שבפועל אי"צ קנין וכו'
אמנם מצד מתווך יש גם דעה (רוב דעות) שזה מצד נהנה
יורד לשדה חבירו וממילא יכול הלקוח\ הקונה להגיד קים לי כדעת הרמב"ן ועוד שדמי תיווך הוא צד נהנה\ יורד ולא מצד פועל ממילא איך נוכל להפקיע ממון ממנו?
רק במקרה שהמתווך פעל ללא בקשת הלקוח, מגיע לו שכר מדין 'יורד'. אבל אם עשה פעולה מסוימת לפי בקשת הלקוח, מגיע לו שכר מדין שכר פעולה וממילא הוא יכול להתנות כל תנאי שירצה.
השאר תגובה