לפני תקופה לויתי מאחי סך 500$ וכתבנו שטר חוב, במהלך ההלואה אמרתי לו שנראה לי שאני חייב לו כבר 1000$ מלפני תקופה. הוא לא זכר כזה דבר ואין לו שטר חוב על זה, ואני מסופק ספק אמיתי אם החזרתי לו כבר את ההלואה הזאת.
הספק הוא האם מכיון שאני זוכר שהיתה הלואה רק אני לא זוכר אם פרעתי אני מחויב לשלם לו אפילו שהוא לא תובע ולא רוצה את הכסף כי הוא לא זוכר כלל שהיתה הלואה.
תשובה:
שלום רב,
אתה פטור מלשלם אפילו לצאת ידי שמים, אבל עדיף, ליתר בטחון, לבקש ממנו שימחול לך.
מקורות:
במקרה זה גם הלווה אינו יודע בוודאות שלווה 1000 $, אלא נראה לו. עיין שו"ע חו"מ סי' עה סעיף יח, שבמקרה כזה פטור אפילו לצאת ידי שמים. ואינו דומה למקרה שלווה ואינו זוכר כמה לווה, כיון שאין קשר בין ההלוואה בסך 500 $ לספק הלוואה בסך 1000 $, שהרי הם נעשו בהזדמנויות שונות.
אם הלווה היה זוכר את ההלוואה בבירור, אלא שאינו זוכר את הפירעון וגם המלווה אינו זוכר, נראה שתלוי במחלוקת אם הלווה חייב לשלם לצאת ידי שמים. לדעת המהרשד"ם שהביא הש"ך שם ס"ק יח שאם שניהם אינם יודעים אם נפרע חייב לצאת ידי שמים, אם כן הוא הדין במקרה זה יהיה חייב לצאת ידי שמים. ואף שהמלווה אינו זוכר את ההלוואה, מכל מקום לאחר הודאת הלווה הרי הוא יודע בידיעה ברורה שהלווה על פי הודאת הלווה. אבל לדעת הט"ז שם סעיף י, הרי הוא פטור אפילו לצאת ידי שמים.
לא הבנתי, הדגשתי בשאלה שהלוה זוכר את ההלואה רק לא זוכר את הפירעון, והמלוה לא זוכר הלואה. אז למה בתשובה כתבתם של"צ לצאת ידי שמים ובמקורות כתוב שבכה"ג כן צריך לצאת ידי שמים.
כתבת בשאלה "אמרתי לו שנראה לי שאני חייב לו כבר", משמע שאינך יודע בוודאות אלא נראה לך, ולכן השבתי כך. אם אתה יודע בוודאות שלווית לכאורה תלוי במחלוקת, אבל כיון שהוא לא תובע אותך, תבקש שימחל לך.
השאר תגובה