דין ‘מוסרת’ לאשה שהגישה תלונה נגד בעלה

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ט' טבת ה'תשע"ב

האם לאישה שמגישה תלונה על בעלה במשטרה בגין אלימות יש דין מוסרת?
ומהו בכלל דין מוסר?
תודה.

תשובה:

שלום רב,

חז”ל והפוסקים כותבים דברים חמורים ביותר על המוסר יהודי לגויים, משום שאם יהודי נופל לידי גויים הרי הם מעלילים עליו עלילות עד כדי סכנת נפשות.
מקובל שדברים חמורים אלו לא נאמרו לגבי מדינות חוק בזמנינו שאינם מאשימים בפלילים אלא בראיות ברורות, וכן אין סכנת נפשות.

עם זאת, מצד האיסור להזיק ליהודי, אסור למסור יהודי לידי מי שאינו נוהג כדין תורה, אם קיים חשש סביר שייגרם בכך נזק ליהודי שאינו מגיע לו על פי תורה.

באופן עקרוני מותר להתלונן במשטרה על אלימות, אם מדובר באלימות שעלולה לחזור שנית ולא ניתן לפתור את הבעיה בדרך אחרת והכוונה של המתלונן היא כדי להציל את עצמו. אולם יש לדון על כל מקרה לגופו, מאחר שבהרבה מקרים התלונה לשם נקמה, או כדי להוציא צו הרחקה נגד הבעל, כדי שהאשה תוכל להתגורר בדירה לבד.

מקורות:

לעניין חומר איסור ‘מוסר’ עיין שו”ע חו”מ סי’ שפח סעיפים ט-י.
בערוך השולחן שם סעיף ז כותב וז”ל: “ידוע לכל קוראי הדורות שבזמן הקדמון במדינות הרחוקות לא היה לאיש בטחון בגופו וממונו מפני השודדים והאנסים אף שנשאו עליהם שם משרה כידוע גם היום מאיזה מדינות מאפריקא השוד והחמס שפחות הממשלה עושים ועל טוב יזכרו מלכי איירופא וביחוד אדונינו הקיר”ה מרוסיא ואבותיו הקיסרים ומלכי בריטניא שפרשו כנפי ממשלתם בארצות הרחוקות למען יהי לכל איש ואיש בטחון על גופו וממונו באופן שהעשירים לא יצטרכו להסתיר עצמם שלא ישללו ממונם ויהרגו אותם”. אולם יש הטוענים שכתב כן מפני הצנזורה, שהרי כותב אף על מסירה לצאר מרוסיא שאינה מסירה, אף שרוסיא הצארית היתה רחוקה מלהיות מלכות של חסד. ואף על פי כן בשו”ת ציץ אליעזר חלק יט סי’ נב מוכיח ממה שכתב הערוך השולחן שם בשבח מלכות בריטניה שהיתה רחוקה ממקום מגוריו, שלא היתה כוונתו בגלל הצנזורה.

כעין דברינו אמר גם הגר”מ שפרן שליט”א ביום העיון שהתקיימה בבית מדרשינו בחודש תשרי תשס”ח. לעיון בהרחבה בדעת גדולי הדור בנושא של מסירת עבריינים לרשויות עיין קובץ ישורון גליון טו עמוד תרלד והלאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *