הסכם בין שכנים מחייב את הקונים שבאו אחריהם

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ו חשון ה'תשע"ב

שלום כב’ הרב.

לפני כעשרים שנה היתה עמותה ששיווקה פרוייקט מגורים לציבור החרדי, נכון להיום העמותה אינה קיימת עוד כי פשטה רגל.

העמותה החתימה את הרוכשים על חוזה, בו נרשם סעיף שלא יוכלו הדיירים להתנגד לבנייה העתידית כמי שמופיע בתכנון המצורף, כלו’ שהקבלן שירטט לכל דירה את האופציה העתידית שלו להרחבה.

אני קניתי את דירתי לפני 5 שנים (יד 2), אני לא חתמתי על החוזה הזה, אלא על חוזה מכר סטנדרטי.

היום אני רוצה להגיש את התוכניות למימוש האופציה שהקבלן שירטט לרוכשים.

השכן טוען שהוא מתנגד מכיוון וזה מזיק לו מאד (וזה באמת נכון), כמו”כ טוען הנ”ל, אני לא מכיר את החוזה הזה ולא את העמותה הזו, מכיוון שגם הוא קנה את הדירה בחוזה מכר רגיל מיד שניה ולא מהעמותה עצמה.

רציתי לשאול האם טיעוניו נכונים או שמא לא.

תודה רבה. אם אפשר לתת מקורות מההלכה אני אשמח.

תשובה:

שלום רב,

באופן כללי הנוסח שהיה כתוב בחוזה הראשון מחייב גם את הקונים המשניים, שכל אדם שקונה מקח מקבל את כל הזכויות והחובות שהיו לזה שמכר לו.
אולם יש סוברים שאתה צריך להוכיח שהסכם זה שבו מופיע הסעיף אכן נערך בתאריך הרשום עליו, כיון שעל מסמך שאין עדים חתומים ניתן לחשוש שמא נערך היום לצורך קנוניא.

מקורות:

אמנם, למיטב ידיעתי החוק מחייב לרשום פרט זה בתקנון הבית המשותף, אבל גם אם לא רשמו ההסכם מחייבבדין תורה, עיין חזון איש חו”מ ליקוטים סי’ טז אות ה.
מקור שההסכם שהיו בין הבעלים הראשונים מחייב גם את הקונים, ניתן להוכיח מהדין המבואר ברמ”א חו”מ סי’ קנד סעיף יח לעניין יהודי הקונה מגוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *