שאלה:
קבעתי עם בעל מלאכה משפץ עבודה מסוימת, תיקון צינור מזגן וכמה דברים, הוא הציע גם לסייד והסכמנו. בסופו של דבר הוא לא עשה את מה תיקון הצינור ועשה דברים אחרים. הוא אומר שהוא עשה מה שהוא יכול, והוא לא יכל כלום, אך תובע שכר מלא בגלל, שהוא סייד ועשה עוד דברים אחרים.
מאידך הוא גם הזיק לי וליכלך מדפים וארון שאי אפשר לנקות, הוא מוכן לרדת במחיר קצת. [קבענו 2,500 הוא יורד ל1,900] הוא אומר שכבר ככה הוא כמעט לא מרוויח.
הנקודה היא שאני הייתי מעוניין בעבודה מסוימת והוא מבחינתו הציע משהו אחר, כלומר לא הבנו נכון אחד את השני. טענתו שבתור בעל מקצוע הוא עשה כמיטב יכולתו, טענתי שאמנם כך אבל לא מה שהייתי צריך.
כנראה שהשפה שלי שונה משל בעל מקצוע, מי אמור להפסיד?
תשובה:
שלום וברכה,
אני מבין משאלתך שהבאת בעל מלאכה לדברים מסוימים והבעל מלאכה עשה לך דברים אחרים שלא ביקשת והייתה חוסר הבנה ביניכם.
במקרה שהייתה אי הבנה בין הצדדים והוא עשה שיפוצים שלא נדרשו ממנו, עליך לשלם לו את מה שאתה נהנה מעבודתו. אם העבודות שעשה היו נצרכות, עליך לשלם כפי המחיר שעולה בשוק עבור עבודות אלו. ואם העבודות האלו לא היו נצרכות, עליך לשלם רק את ההנאה שיש לך, ואם אין לך הנאה אתה משלם לו את העליות של החומרי גלם בלבד.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע סימן שלב מבואר שאם יש אי הבנה בין המעביד לעובד לגבי התשלומים, הקציצה שביניהם מבוטלת והולכים אחרי המחיר בשוק. ומסתבר שגם אם הייתה אי הבנה בסוגי העבודות, יש לבחון את העבודות, אם העבודות היו נצרכות דינו כיורד לשדה חברו בשדה העשויה ליטע שמשלם לו כפועל בשוק. ואם העבודות לא נצרכות ובעל הבית לא תיכנן, עליו לשלם לו את ההוצאות של החומרי גלם, כדין יורד לשדה חברו בשדה שלא עשויה ליטע שמשלם לו את הפחות שיש.