איזה פירוש נהוג ללמוד בפרק ערבי פסחים?

בדרך כלל מתייחסים לרשב"ם.
מסבירים לילדים את האמת, שראשית יש ספקות לגבי ייחוסו של הפירוש לרש"י, וגם לאלו המייחסים אותו אליו, הוא בודאי מהדורא ראשונים ומקוצרת יותר מזו שיש לנו בכל שאר המסכתות, ולכן היא פחות מבוארת.
העתק מקונטרס 'דף התמצית' של חבורת 'תורתך שעשועי' שע"י ק"ק סאטמאר (מהר"א) מלפני איזה שבועות, עת התחילו בלימוד מס' פסחים, לביאור לימוד פירוש הרשב"ם במקום רש"י לפרק ערבי פסחים.

רבינו הפרשן הגדול ר'בן ש'ל י'שראל רש"י הקדוש ז"ל כתב פירושו לתלמוד בבלי בג' מהדורות. כפי שכתב החיד"א (שה"ג ערך רש"י): "רש"י עשה שלש מהדורות בתלמוד, ומהדורא שלישית היא זו שבידינו". גם בשיטה מקובצת (כתובות ז' ע"ב) כתב שרש"י חיבר כמה מהדורות, וכלשונו: "ואפשר שנזדמנו למעתיק לשון זה ממהדורא קמא של רש"י ז"ל".
המהדורא הראשונה כתב רש"י בקצרה בעת שבתו לפני רבותיו באשכנז, במגנצא ובוורמייזא, כפי שנראה בפרק ערבי פסחים שכתב הרשב"ם (דף ק"ט ע"ב ד"ה דהיינו): "לשון קצר ששמע רבינו [רש"י] מרבי יעקב בן יקר רבו". ומהדורא זו שונה ממהדורות הבאות, וחסרה את סגנונו הבהיר שנתייחד בו רבינו הגדול רש"י ז"ל לאורך פירושו במקרא ובתלמוד, ושניכר בו חותמו האישי ולשונו הצח והבהיר. חותם זה מתגלה רק במהדורות המאוחרות.
באותה עת כשבא רש"י לבית מדרשם של רבותיו, היתה ראשית עבודתו לערוך קונטרס לעצמו, אשר בו כתב כל מה ששמע וקיבל מרבותיו. לשונות אלה שקיבל מרבותיו שימשו לו כבסיס איתן ונרחב אשר עליו בנה את יסוד פירושיו הנרחבים והעקריים, וכשהוסיף לתקן ולהגיה ולעשות מהדורות לפירושיו, הוסיף עוד פירושים שמצא ושמע או שחידש, ומהדורתו השניה והשלישית הם הפירושים שלפנינו בתלמוד ובמקרא.
פירושו של רש"י לפרק ערבי פסחים שלפנינו, הוא פירוש קצר המצטיין בקיצורו, שהוא קונטרס ממהדורא הראשונה שכתב רש"י כפי מה שקיבל מרבותיו ללא ראיות והוספות, ואין הוא מרחיב את דיבורו בקושיות ותירוצים ובהעמקת ההסברים בסוגיות כדרכו בכל התלמוד, כי לא היה דרכו להשקיע בפירוש קצר זה את דעת עצמו. אף לא הביא לדבריו שום ראיות, שהרי כשקיבל את הפירושים מפי רבו לא תמיד קיבלם בראיות, ובמהדורא ראשונה לא היה דרכו להוסיף ראיות משלו. גם "לשון אחר" נמצא שם רק במקומות בודדים, ויש גם אשר לא הספיק לפרש את כל הצריך כדרכו במהדורא האחרונה. ונראה, שמשום כך הוסיפו מדפיסי התלמוד בנוסף על פירוש רש"י, גם את פירוש נכדו הרשב"ם לכל פרק זה. גם בעלי התוספות בכל הפרק אינם מתייחסים לפירוש רש"י, אלא לפירוש הרשב"ם. (עפ"י: רש"י – חייו ופירושו)

למה לא קיים? עם ילדים כמובן אין ללומדו, זה מבלבל, אבל מבוגר שרוצה להעמיק ולהקיף יותר, למה לא.