שאלה:
השלום והברכה לכבוד תורתו הגאון המשיב,
רציתי להבין מה דינו של ראובן שבירך ברכת שהחיינו על טלית חדש בשבת הקרובה ומתוך שהיה כל כולו להוט ושמח לקראת מצוות החג כיוון בדעתו גם על מקרא המגילה – שהיתה גם במקרה היתה מונחת לפניו (בלא טילטול).
אני שואל השאלה באופן שמנותק מהכרעה אפשרית שמספק עדיף שיצא ידי חובה מאחר או שיחזר אחר פרי חדש או בגד.
האם להלכה במציאות כזו ועוד שהוא בן ספרד ברכת שהחיינו מהשבת פטרה את ברכת המועד?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
כיון שעוד לא הגיע זמן המצוה הוא אינו יוצא בכך ידי חובה.
דומה הדבר למה שאנו מברכים שהחיינו בליל יום טוב של סוכות על החג ועל הסוכה ולא יכולים לפטור בכך גם הלולב שעדיין לא הגיע זמנו. וכל שכן כאן שהחג עצמו עדיין לא בא.
תודה רבה כבוד הרב
ברשות כבוד הרב, רציתי להוסיף בהבנה,
בן ספרד, ירושלמי, בפורים משולש יברך בערב על מצוות קריאת מגילה ויכוון בברכה זו לפטור מצוות נוספות, בינהן משלוח מנות ומשתה שיופיעו עבורו רק ביום השלישי, שהוא יום חדש ממש. זאת אומרת מבחינתי בהבנה שמציאות המצוות של היום השלישי מתקיימת בעולם ביום השלישי בעוד שאותו בן ספרד בכלל פטר אותן ביום הראשון. וזה בשונה עבורי מלולב מסוכות שאם לא בירך ביום אחד יכול לברך ביום הבא, פה למיטב הבנתי אם לא קיים מקרא מגילה הרי שאין יותר מציאות מצווה לזה. אזי כיצד ברכת שהחיינו אחת פוטרת מצוות התלויות בו ביום וגם "נשלחת למרחוק" לעברן של אלו שיבואו ביום אחר ממש עם מצוות שונות?
מחילה על טורח, תודה רבה שהרב מגדל אותי בתורה בין אם מתוך תשובות לשאלותי ובין לשל אחי ואחיותי באתרכם
(ובמאמרים נפלאים)
חשבתי על כך תוך כדי הכתיבה ומחמת העומס השמטתי כדי שלא להאריך. זה כמובן שונה לגמרי. אנחנו להלכה לא מברכים על מצוות היום, ראה רשב"א ח"א סי' יח ועוד טעמים לכך.
אז אנחנו להידור בעלמא מכוונים בלילה לפטור את מצוות היום. אם היה חיוב גמור של ברכה זה אכן לא היה מועיל, כמו בלולב.
השאר תגובה