שאלה:
מי שנוסח התפילה שלו הוא אשכנזי (אשכנז/ספרד), לגבי מנחה בתחנון במקום ללא ספר תורה:
1. אם זה במניין קבוע (ללא ס"ת) בנוסח חב"ד או עדות מזרח – מה בדיוק לומר ולא לומר בתחנון אם הנוסח האישי שלו הוא אשכנז?
2. כנ"ל אבל אם הנוסח האישי שלו הוא ספרד ?
3. אם זה מניין מזדמן בדירה/חצר/אוהל – מה בדיוק לומר ולא לומר בתחנון אם הנוסח האישי שלו הוא אשכנז?
4. כנ"ל אבל אם הנוסח האישי שלו הוא ספרד ?
תודה
ותזכו למצוות
תשובה:
שלום וברכה
בני אשכנז לא יוכלו לומר שם תחנון בנפילת אפיים, אלא אם כן זה בירושלים שיש שמצדדים שגם בשכונות החדשות אומרים גם בלי ספר תורה ובזה כל אחד יעשה כדעת רבו [אמנם אני קיבלתי שספרים לבד לא מספיק וירושלים החדשה לבד לא מספיק, ורק בשניהם יחד ניתן לסמוך, ראה במקורות, וכאן אני מבין שאין ספרים]. ספרדים יאמרו רגיל עם וידוי ותחנון וי"ג מידות.
גם אשכנזים יאמרו את המזמור כרגיל רק בלי נפילת אפיים.
מקורות:
המקור שלא לומר תחנון אלא כשיש ס"ת, הוא בספר הרוקח (סי' שכד). ומרן בב"י (סי' קלא) הביאו וכתב ע"ד: ואני אומר, אם קבלה נקבל, ואם לדין, יש תשובה. ובשו"ע השמיט דבריו, משום דלא ס"ל. וגם מדברי השו"ע (סי' קלא ס"ד) לגבי בית האבל מוכח שאין הדבר תלוי בס"ת. ועי' שיירי כנה"ג (הגב"י ד) שכתב דמהר"א גאליקו בתשו' כת"י הסכים לדברי הב"י. וכתב עוד שמנהג המהרי"ט כמרן השו"ע. ושכן נהג בעצמו. וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י (א ובשיו"ב א), וכך המנהג לדינא. ועי' ילקו"י (מהד' תשס"ד עמ' שפו).
לדעת הרוקח, יש שכתבו דה"ה אם יש ספרי קודש בבית, דינו כמקום שיש בו ס"ת, ואפשר לומר תחנון, וכ"כ בשיירי כנה"ג (הגב"י ו) ועוד. וכן הביאו החת"ס (בהג' לשו"ע שם) והאג"מ (ח"ה מאו"ח סי' כ אות ה), ועי' ארחות רבינו (ח"א עמ' סז). אולם לדעת מרן השו"ע נראה דא"צ בזה, ובלא"ה אומרים נפילת אפים. וגם בשיירי כנה"ג כתב להדיא דהיינו דוקא לדעת הרוקח.
לגבי בני אשכנז, יש שהורו, שגם אלו שנוהגים בירושלים החדשה שלא ליפול אפיים ללא ספר תורה, כשיש שאר ספרים יוכלו להקל בכך בצירוף שתי שיטות אלו, וכן קיבלתי מגדולי הוראה. על מנהג ירושלים בזה, ראה ס' ארץ ישראל לרי"מ טוקוצ'ינסקי סי' א סעי' ט. על המחמירים בזה בירושלים החדשה, ראה ס' אישי ישראל פרק כה הערה לט בשם הגרש"ז אויערבך.
על כך שיש לומר מזמור זה ללא נפילת אפיים כשאין ס"ת, ראה כף החיים סי' קלא ס"ק מ.
