שאלה:
כתוב בשו"ע הלכות תשעה באב (תקנד, ו) שחולה שאין בו סכנה יכול לאכול בתשעה באב, מאחר שזה מדרבנן, רבנן לא גזרו במקום חולי.
שאלתי היא: האם דין חולה בד' הצומות (הקלים יותר מתשעה באב) שווה בעניין זה לתשעה באב, או שמא יש חילוק בין הדברים.
אם כן מה הכלל?
מקורות בבקשה
תשובה:
שלום וברכה
למעשה הקלו בארבעת הצומות האחרים יותר מתשעה באב שבו החמירו יותר כיון שהוא על עצם החורבן וביומו.
בפרט בתענית אסתר בו כתבו הפוסקים שאפילו כואבי עיניים שאינו חולה שאין בו סכנה על כל גדריו הנדרשים בתשעה באב [שיפול למשכב וכו'] אינם מתענים בו [אלא שבזה שאינו חולה ורק יש לו מיחוש בעלמא נאמר שם להשלים תעניתו ביום אחר]. כלומר הקלו בו יותר מג' הצומות האחרים.
לסיכום, בתשעה באב הפטור הוא דוקא לחולה ממש, על כל גדריו כמו בשבת בענין אמירה לגוי וכדומה, ואילו בשאר צומות, מי שמצטער מאוד מחמת מיחושים חזקים, גם יכול להקל.
מקורות:
סי' תרפו סעיף ב ובמשנה ברורה שם ד, ה.
