שאלה:
בוקר טוב הרב.
אשמח בתשובתכם בנידון לקיחת כספי מעשר וחומש ולהשקיע אותם לטווח ארוך של מעל 10 שנים לצורכי חתונות ילדים.
כידוע, אנשים מניחים כספי המעשר בגמ"ח ובעיתו ובזמנו יכולים לקבל תמורת ההפקדות סכומי כסף כהלוואה ואז צריכים להחזיר את ההלואה.
וכידוע, אותם גמחי"ם למיניהם מניחים הכספים בקרנות להשקעה וכך הכסף עושה כסף וברבות השנים יש דיי כסף בקופת הגמ"ח להלוואות.
השאלה שלי, האם מותר לי להניח את הכסף שלי בתוך קרנות להשקעה המוקצות במלואן לחתונות הילדים?
שמעתי שצריך לקבל על עצמי את ההפסד באם ח"ו יתרחש אירוע פיננסי שיצור מצב של הפסד שאני יצטרך לשלם את זה ולא הכספי יעשר, מה הדין בכה"ג שקיבלתי על עצמי דבר זה?
ושמעתי שצריך בשביל זה למנות גבאי שאחראי על הכספים, דבכה"ג חשיב כבא ליד העניים ולא תהיה בעיה של 'בל תאחר', האם הדין נכון?
אשמח בתשובתכם
יישר כח וברכות עד בלי דיי
ישראל מאיר
תשובה:
שלום וברכה
למעשה יש בשאלתך שתי נקודות הדורשות התייחסות.
ראשית מה שאמרת שניתן לתת כסך בגמ"ח ואחר כך לקבלו כהלוואה אינו מדוייק. אם אתה שם כסף בגמ"ח אתה יכול לקחת אותו אליך בחזרה ולחתן בו את הילדים, לא כהלוואה אלא כפקדון רגיל בגמ"ח, שכן מותר לחתן ילדים מכספי מעשר, וזו העצה הכי טובה.
למה היא הכי טובה? משום שהכסף כבר משמש מיידי לצדקה, כאשר אתה שם כסף בגמ"ח הם מלווים אותו מיד לאנשים הנצרכים לכך, אבל כאשר אתה משקיע את הכסף למשך שנים, הוא בעצם בינתיים לא משמש לצדקה ולא ניתן לעיים עד לזמן מרובה מאוד… כל העשר שנים הללו הוא לא משמש לצדקה.
אמנם, בס' צדקה ומשפט לרבי יעקב יהודה בלויא בעל פתחי חושן מצדד להתיר לעשות זאת, משום שהכסף הנדרש לחתונות ילדים הוא עצום, חייבים לחסוך לו במשך שנים, ולכן לדבריו זה כבר נקרא שהעני כאן, והרוצה לסמוך על דבריו יש לו אילן גול להתלות בו.
אני רק שב ואומר שנראה שהמנהג היותר רווח היה כן להשתמש בגמ"ח משום ששם המצוה נעשית מיד, ודברי הרב בלויא הם חידוש גדול [אלא ששם הכסף לא מתרבה ואפילו לא שומר על ערכו].
יישר כח על תשובת הרב שליט"א.
אחר דבריו, השאלה אם הדברים שכתבתי עוזרים לפתרון מועיל יותר מאשר סתם להניח בקרן להשקעה.
שכן אם אני מעביר את הכסף לגבאי הממונה על כספי העניים שבנידון דידן איירי באותם צאצאי המפקיד, הרי שחשוב שהכסף הגיע ליד העניים ועושה המצוה בשעה זו ולא רק בעוד 10 שנים.
וזה בדיוק מה שעושים הגמחי"ם למניהם הנותנים סך גדול להלואה מאשר הסכום הנפקד על ידי המפקיד, הם לוקחים את הכסף ומפקידים אותו בקרנות השקעה, מה שיכולים להלוות לאחרים באותה שעה לא מיייב שמשתמשים בכספים שאני הפקדתי בידם אלא או מכספי משקיעים חיצוניים שהשקיעו שני קודם לזמן שהתחילו לתת הלוואות, שכידוע הגמחי"ם מקציבים תקופה מסויימת קודם לזמן החתונות, בחישוב שכבר יעשה הכסף בהשקעה סכום נכבר שיוכלו להלוות אותו.
א"כ מדוע שלא יעשה האדם בעצמו את אותה שיטה בלא צורך בהחזרי הלוואות אלא העניים (הילדים) בעצמם ירוויחו את הרווח מההשקעה?
אינני מכיר תופעה כזו שגמחי"ם משקיעים כספים, אולי גמ"ח גדול משקיע לתקופה מוגבלת כסף שכרגע לא נדרש, ויש לו יכולת הוצאה לצורך הלוואה כשהוא נדרש? אינני יודע, על כל פנים החילוק שלי היה אמור לגבי גמ"ח שמלווה את הכסף לאנשים.
יש דוגמאות רבות כמו הגמח המרכזי ששם יש מסלול שהם לוקחים תכסף ומשקיעים אותו אתה לא מקבל חזרה את מלא הכסף שלך אלא חלק יחסי והשאר תרומה ואתה מקבל בנוסף זכות להלוואה בתנאים מסוימים האם בנדון כזה עדיף שאני ישקיע בעצמי לילדים?
תודה!
אני לא חושב שהם משקיעים את מלוים לאנשים כמו שאתה תלווה מהם בהגיע הזמן. אולי הם משקיעים יתרות באופן מוגבל ולזמנים קצרים, אינני יודע.
השאר תגובה