שאלה:
אם בערך לפני ברוך שאמר על משקה כגון מים קפה או תה, ורוצה להמשיך את שתייתו בפסוקי דזמרה, מה הדין לכתחילה ובדיעבד ובמקום צורך. וכן מה הדין לגבי שתייה זו אחרי שהתחיל ברכת יוצר אור
תשובה:
בודאי אסור לשתות באמצע התפילה, בין ברוך שאמר לאחרי שמונה עשרה [ןלכתחילה עד אחרי תחנון] אסור כל הפסק בדיבור וכל שכן במעשה, ובשבת עוד נוסף כאן אחרי שמונה עשרה חיוב קידוש, מהרגע שמסיימים שמונה עשרה חייבים בקידוש ואסור לשתות לפני כן אפילו לגימת מים. מלבד זאת, כבר כתב המשנה ברורה בסוף סימן מ [לגבי יום חול עכשיו], שאף שמעיקר הדין מותר אכילת עראי עם תפילין, בזמנינו שמניחים רק בשעת התפילה אפשר שגם עראי אסור. שלא לדבר על כך שממש אינו כעומד לפני מלך. ועכ"פ כאמור בשבת הדין חמור עוד יותר והוא איסור גמור.
לסיכום: השתייה היא הפסק בתפילה, בזיון התפילה, בזיון התפילין, ובשבת בחלקים שונים בתפילה היא אסורה לפני קידוש.
ערב טוב.
ראיתי שהגרמ"מ קארפ מעיקר הדין מתיר (הלכות יום ביום ח"ב דף מב' הלכה מח') למי שצמא למים וקשה לו מאוד להתפלל כך ולומר פסוד"ז.
למי שנוזלים חשובים לו כביום חמסין וכו' מפני מה שלא נתיר לו בין סוף ישתבח לברכו שתיית מים,וכי זה יותר הפסק מאשר ללכת לזמר וללות חתן מהבית לביהכ"נ?
רב תודות
הוא מדבר באופן שאינו יכול לכוין עד כדי שלדבריו הוא בכלל החולה שהתירו לו אכילה לפני התפילה, בזה חידש שהשתייה אינה הפסק.
אם נכנסים למצבי חולי ומצבי קיצון נוספים יש לדון, אבל זה הרי לא השאלה.
השאר תגובה