האיסור לחצות כביש באור אדום

שאלה:

שבת שלום וצהריים נפלאים כבוד הרב!
האם מי שעובר כביש בלי להסתכל (אם יש מכוניות) האם עובר איסור של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם או איסור אחר? או שפשוט אין איסור אבל זה לא ראוי?
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה,

איסור חמור לעבור על חוקי התנועה, ובוודאי שהחוצה כביש ברמזור אדום, מסכן את צמו ועובר באיסור "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". וכן עובר על כך שלא מציית לחוקי התנועה.

בהצלחה.

מקורות:

בשו"ת שבט הלוי (חלק י סימן רצא) כתב שהחיוב לציית לחוקי התנועה אין לזה שייכות אם יש דינא דמלכותא או אין דינא דמלכותא, שהתקנות שנעשו ע"י השלטון נעשו לטובת הצבור למנוע אסונות, ואם לא היו נעשים על ידם היה חיוב עלינו לחוקק את החוקים.

השבט הלוי למד זאת מדברי הרמב"ם (הלכות רוצח פ"ח ה"ה): "וחייבים בי"ד לכוין הדרכים לערי מקלט ולתקן אותם ולהרחיבן, ומסירין מהם כל מכשול וכל תקלה ואין מניחן בדרך לא תל ולא גיא וכו' ודרך ערי מקלט ל"ב אמות רוחב" ואעפ"י שזה דין מיוחד לרוצחים מדין תכין לך הדרך. מכ"מ פשוט שממנו לומדים לפי המצב להסיר תקלות מר"ה. 

עוד ציין בשו"ת שבט הלוי לגמרא מסכת ב"ק (נ, ב) ולדברי הרמב"ם (נזקי ממון פי"ג הכ"ב והכ"ג וכ"ד) שמבואר שם שאסור לקלקל ולהזיק את רשות הרבים כדי שלא ינזקו העוברים ברה"ר. ולכן אסור לסקל לרשות הרבים. או לעשות חלל תחת רה"ר. או להוציא גזוזטרא לרשות הרבים  שאפשר שיכשלו בהם העוברים. ומכל זה נלמד שיש מצוה להסיר ולתקן שלא יהיה מכשול בכבישים, והוא על ידי שיציית לחוקי התנועה.

והשבט הלוי סיים את תשובתו: "וממילא פשוט דאסור ע"פ הלכה לעבור ברמזור אדום בכל הזמנים גם כשאין מכוניות מתקרבות ממש דהירוס הסדר מביא לידי סכנה בנפש כידוע". 

בתשובות והנהגות (ח"א סימן תתנ) כתב: לכן התקנה של נהיגה כראוי וברשיון היא בצדק וביושר ולטובת הציבור וחייבין לשמור תקנות אלו, ואם הוא מזלזל בהם ויש חשש שיבוא לאבד נפשות ראוי הוא לעונש מרתיע אף מאסר, ועיין תשב"ץ (ח"ג סימן קס"ח) לאוסרו על ידי נכרים. וסיים שם: שמרן הגאון רבי יעקב קנייבסקי זצ"ל רגז מאד על אלו העוברים חוקי תנועה, שנוסדו לפיקוח נפש דציבור, ושמעתי על אחד שבא לפניו שחושש מאד שיקבל עונש חמור על שעבר על חוקי התנועה ורוצה לבקש ברכתו שיפטרו אותו, והגיב במחאה חריפה מאד, שהאמת שראוי לעונש! (אף שלא היה ניחא לו במשפטיהם).

בשו"ת עשה לך רב (ח"ז בקיצור סימן עב) כתב: אלא שרצוני להוסיף שלעבור ברמזור באור אדום, וכן כל עבירה על חוקי התנועה אין איסורם מכח החוק בלבד, אלא גם מכח הדין. ובין נהג העובר על חוקי התנועה ובין הולכי רגל, הרי עוברים הם על איסור תורה, משום ונשמרתם מאד לנפשותיכם, אם ייפגעו עקב זאת. ואם פגעו באחרים והזיקו הרי שעברו באיסור חמור יותר של פגיעה בזולת ואדם מועד לעולם. ואף אם לא גרם נזק אלא לממון בלבד עובר הוא על איסורי תורה כמבואר הכל בטור ושו"ע חו"מ סימן שע"ח, והדברים ידועים. ולכן עבירות על חוקי התנועה אסורות הם מדינא דמלכותא וגם מדין התורה.

בפתחי חושן (גניבה עמוד יד): אבל בחוקים הנוגעים לשמירה על הנפש והרכוש, כגון חוקי תנועה וכיוצא בזה, אין צריכים לדין דינא דמלכותא, וכמו שאמרו הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו, ויש כח ביד כל שלטון העושה לטובת בני המדינה לחוקק חוקים ולענוש ולקנוס לכל מי שיעבור עליהם.

ובילקוט יוסף (קצוש"ע חו"מ סימן תכז) כתב: מי שיש לו מכונית עליו ליזהר שהבלמים יהיו טובים, ושההגה יהיה תקין, ויקפיד על חוקי התנועה, ולא יסע במהירות מופרזת, כדי שלא יביא עצמו ואחרים לידי סכנה. ומכונית החונה על המדרכה אם הדבר גורם להולכי רגל שירדו לכביש ולסכן את חייהם, עובר בכך על לא תשים דמים בביתך.