אילו תפילות צריך לומר בעמידה?

שאלה:

שלום כבוד הרב,
אני מתחזקת/חוזרת בתשובה בקהילה חילונית ואשמח לעזרתך בכמה שאלות,
1. אילו ברכות קוראים בעמידה חוץ משמונה עשרה? קריאת שמע וברכות הבוקר?
2. האם צריך להגיד את ברכות הבוקר ישר שקמים או שכל עוד זה בשעות הבוקר זה לא משנה כמה זמן אחרי שהתעוררת התפללתי?
3. האם זה בסדר לעשות הפסקה בין ברכות הבוקר לבין תפילת שמונה עשרה ושמע ישראל וברכות נוספות?
4. חוץ מזה אתמול בטעות לא התפללתי שמונה עשרה… יש איזה תיקון?

תודה רבה!!!

תשובה:

שלום וברכה

שיהיה בהצלחה רבה מאוד בדרכך החדשה הטובה והיפה!

1. לגבי ברכות השחר [מהנותן לשכוי בינה] נחלקו הדעות אם צריך לעמוד, ולמעשה בני אשכנז מחמירים בזה ובני ספרד מקילים.

בברוך שאמר וישתבח יש לעמוד, וכמובן גם בתפילת שמונה עשרה שם העמידה אינה רק מנהג אלא חיוב ממש.

2. לכתחילה יש לומר את הברכות עד סוף זמן תפילה – הזמן מפורסם בלוחות השנה, למשל היום זה בשעה 10:02 דק'. כמובן כדאי להקדים, יש הלכה שלא לאכול ולא לעסוק במלאכות שיש בהם שהות של זמן לפני שמתפללים.

3. אין חובה להסמיך את ברכות השחר לתפילה.

4. אם את מתפללת כל יום שתי תפילות, שחרית ומנחה, וקרה כזה דבר באונס, אפשר לומר במנחה פעמיים שמונה עשרה – תפילת תשלומין, אמנם אם זה היה בסוג של מזיד עצלות וכדומה, אין להשלים. אם את מתפללת כל יום רק שחרית [כמו שיש מבנות ספרד שעושות], תתפללי מנחה. כמובן יש להשתדל שזה לא יקרה.

שיתקבלו התפילות ונזכה כולנו לישועות מקיפות!

מקורות:

1. ברכת ענט"י אשר יצר וכו' ניתן לומר בישיבה. לגבי הברכות מהנותן לשכוי בינה וכו', מעיקר הדין מותר לשבת, כמבואר באבודרהם בהל' תפילה ובפתיחת הפרי מגדים להל' ברכות, אולם מנהג העולם לאומרן בעמידה, כמבואר בסידור יעב"ץ ובמקור חיים לבעל החוות יאיר בסי' מו, וכן נהגו בני אשכנז, אולם הוראת המהר"ח פלאג'י [כף החיים סי' ט אות ז] היתה לאומרם בישיבה כדי שיוכל לאומרם בכוונה יתירה, ולפיכך נהגו הספרדים להקל בזה, כמבואר בשו"ת יחווה דעת ח"ה סי' ד.