שאלה:
מכובדיי, עלו אצלי מספר שאלות בנוגע לספק מלאכה אסורה (כמובן שאין תחליף ללימוד מעמיק) :
א) מה דין מוקצה בכוסות לקידוש שהיו בהן בכמות משמעותית(ובתחיותיהן) מי שטיפה ללא סבון והיו מגולות או לנו לילה שלם– האם בפשטות אין כל בעיה כי כך הנוהג של כלים בכיור וממילא חישבתי להדיחן ולא אומרים שהמים הם מוקצה כי זה סכנתא או כי אפשר לתת לחתול (?) או שבטל לכוסות ?
ב) קוגל תפו"ח שדי מתפורר : מה הדין בלשים_לידו_ סלט חצילים עם רוטב שמתערב בו בהנחתו /תוך כדי אכילה (באופן מחוייב) — האם יש בזה נדנוד של גיבול או שאין חשש ?
ג)
האם אפשר לשים בצלחת אחת מספר סלטים שיתערבבו — דרך אגב וללא כוונה מיוחד אבל בהכרח — באופן הנ"ל או שיש דעות המחמירות ?
ד) מצה המשמשת כלחם משנה והיה עליה כתם אפייה שרוף קטן מאוד שנדמה כחרק מת — ואני חשבתי להסירו , ומשלא ירד בקלות לחצתי קצת יותר חזק ומסתבר שהיה כנ"ל (אם כי היה עליי להעלות על דעתי) — האם יש פה צד לחשש בורר ?
(זה ברור שחרק משוחרר על מצה קשיחה לא שייך, אבל מודבק , וכש"כ כתם אפשרי — האם יש צד לחשוב כך ?)
רוב תודות מראש ושבוע טוב
תשובה:
שלום וברכה
1. כיון שאתה צריך את הכוס, זה נחשב טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, אתה הרי לא נוגע במוקצה עצמו אלא שופך אותו מהכוס שהיא עצמה אינה מוקצה.
2. אין כל חשש.
3. אין חשש, רק לא לערבב ביניהם ממש.
4. זה סתם שרוף וחלק מהמצב ולא חרק. ולכן אין חשש.
שבוע טוב ומבורך.
ראשית כל תודה רבה על התשובות — במהירות הבזק.
רק לגבי התשובה לשאלה האחרונה
הרי בבורר יש כלל שאני מחשיב מה ה"פסולת" , אז למה היותו חלק מהמצב לא מפריעה? הרי זה היה דבוק
שואל כדי להבין כדבעי
תודה רבה על התרת הספיקות
זה חלק מהמצה ונאכל עמה, אנשים לא רגילים להקפיד על כך בדרך כלל.
השאר תגובה