שאלה:
שלום רב .
אדם עם בעיית עור כרונית שנצרך לשימוש במשחה על בסיס יומיומי על מספר איזורים קטנים מה יעשה בשבת ? האם אפשר להמשיך למרוח כמו כל יום ?
תשובה:
שלום וברכה
ככלל אין למרוח את המשחה בשבת.
אם הרציפות כאן מאוד חשובה לכל הטיפול, ותהיה נסיגה משמעותית, אם ניתן רק להניח על המקום בלי למרוח, זה עדיף גם אם ימרח מעצמו.
אם זה לא אפשרי ומדובר במשחה שנספגת לגמרי בעור ולא משאירה שכבה מלמעלה, המיקל בכך יש לו על מה לסמוך, ראה שמירת שבת כהלכתה פרק לג הערה סד על פי דעת המגן אברהם, אבל שוב, בשני תנאים: הדבר חיוני מאוד לרפואת הפצע ואם לא ישתמש בשבת לא יוכל להרפא, שנית, היא נבלעת לגמרי בעור ולא מותירה שכבה.
רפואה שלמה.
ישר כח לרב על התשובה.
לפי הסייפא אני רואה שיש קצת יותר הכלה והסכמה עם דעת רוב הפוסקים בעולם ההלכה, לסמוך על קולת המג"א כמובן בתנאי שאכן נספג לגמרי והקרם דליל ונשפך ולא עב.
הדבר משמח אותי
הדברים אמורים באופן שיש חולי מתמשך שבמניעת המשחה כל שבת יש רגרסיה משמעותית המונעת רפואה, בלא זה יש לנו כאן שתי בעיות: 1. איסור רפואה שבשבת. 2. דעת החולקים על המגן אברהם.
הכרעה זו פשוטה ומקובלת מאז ומתמיד.
איסור רפואה בשבת אכן בעיה, אבל לגבי ממרח למדו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ד או"ח סימן כז, חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפד), שאם אדם לוקח משחה בשבת, ורצונו שהמשחה תבלע בגופו לגמרי, [כמו אנשים שיש להם יובש ופצעים בידיהם, ורוצים למרוח משחה, באופן שהמשחה תבלע לגמרי בעור, ולא בכדי שישאר ממנה שום רושם על ידיהם], מותר לעשות כן בשבת.
ובעקבות פסיקה זו מורים רבים להקל.
לגבי חולקים זה שש"כ, שכידוע הולך בדרך הפסיקה האשכנזית.
אינני יודע מה הקשר בענין זה לפסיקה אשכנזית או ספרדית, אבל מנהגי שלא לדון בדברים שוב ושוב, כדבר דנו בזה בעבר פעמים רבות.
ואם הדבר לא קשור לרצף הטיפולי אלא שהפצע מגרד וכואב באופן שמציק מאד, מותר למרוח בתנאים שלעיל?
אם בטוח זה נספג לחלוטין ולא מותיר שכבה המיקל יש לו על מה לסמוך.
השאר תגובה