שאלה:
שלום רב,
לפעמים לפני שאני נוטל ידיים לסעודה אני מתפנה ורוצה לברך "אשר יצר" ו"על נטילת ידיים" בזה אחר זה. האם מותר שנטילת הידיים לסעודה תהיה גם הנטילה שעושים אחרי נוחיות? וא"כ, האם במצב כזה צריך ליטול ידיים ואחרי זה לברך על נטילת ידיים ואחרי זה לנגב ידיים ואחרי זה לברך "אשר יצר" [ואחרי זה לברך "המוציא לחם" ולאכול את הלחם]?
תשובה:
לגבי נטילת ידים אחרי שירותים לפני הארוחה יש כמה מנהגים שונים, ונראה שהיותר מקובל, הוא לאחר השירותים לרוחץ ידיו ללא כלי לברך אשר יצר ולגעת בנעליים ולאחר מכן ליטול ידים שנית.
אך יש שנוטלים רק על האצבעות מברכים אשר יצר ואחר כך נטילה מלאה ללחם.
מקורות:
בשולחן ערוך אורח חיים סימן קסה סעי’ א כתב: העושה צרכיו ורוצה לאכול, יטול ב’ פעמים. על הראשונה מברך: אשר יצר, ועל השנייה מברך: על נט”י. ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת, לאחר ששפך פעם אחת על ידיו ומשפשף, יברך: אשר יצר, ואח”כ בשעת ניגוב יברך: ענט”י. אולם, במשנה ברורה שם הביא בשם המגן אברהם ועוד אחרונים, שבפעם הראשונה לא יטול נטילה גמורה אלא רק עד סוף אצבעותיו, שאם לא כן לא יוכל לברך על הנטילה השניה שכן כבר ידיו טהורות.
אפשרות נוספת יש, בנטילה הראשונה ליטול ללא כלי, שכן מעיקר הדין נטילת ידים אחרי שירותים אינה טעונה כלי. לאחר מכן יגע בנעליים וכיוצא בזה ובאופן זה ודאי יתחייב נטילה נוספת. וראה הליכות שלמה פרק כו שכך נהג הגרש”ז אויערבך.
אולם, בס’ תשובות והנהגות ח”א סי’ קסח הביא שהחפץ חיים הורה למעשה ליטול ידיו רק פעם אחת לברך על נטילת ידים לנגב את הידים לברך אשר יצר ורק אחר כך המוציא, וכך הובא בדינים והנהגות חזון איש פרק ו סעי’ ח. ובארחות רבינו ח”א עמ’ עח.
