שאלה:
ליל פורים שחל במוצאי שבת, ועדיין לא קידש את הלבנה, האם עליו להקדים ולקדש את הלבנה לפני קריאת המגילה או שיקדש את הלבנה לאחר קריאת המגילה?
תשובה:
ברכת הלבנה קודמת לקריאת המגילה כיון שהיא תדירה יותר.
מקורות:
קיצור שו"ע סי' צז סעי' טו.
אגב, ידוע בזה מה שכתב בשו"ת נודע ביהודה קמא או"ח סי' מ"א כתב לגבי ציבור שעמד באמצע קריאת המגילה כאשר באו להודיע שרואים את הלבנה ואפשר לברך עליה ופסק להפסיק מקרא המגילה ויקדשו את הלבנה ושוב ישלימו את המגילה, ובשו"ת ספר יהושע (לג"ר יהושע העשיל באב"ד אב"ד טארניפול) סי' רמ"ד וכן בשו"ת שנות חיים (להג"ר שלמה קלוגר) סי' קל"א נחלקו עליו ותמהו איך נפסיק ממצוה שכבר עסוקים בקיומה כדי לקיים מצוה שעדיין לא בא זמנה ולא נתחייבו בה דהלא כל עוד לא ראה את הלבנה בחדושה לא נתחייב לקדשה, עי"ש.
לכאורה אותה שאלה לגבי מגילה והבדלה
הרמ"א בתחילת סי' תרצג כותב שההבדלה לאחר המגילה ובמשנה ברורה הסביר דבריו, שככל שניתן לאחר ביציאת היום – עדיף.
השאר תגובה