שאלה:
שלום וברכה
אדם שקנה דירה מקבלן בגודל 150 מטרים וכשקיבל את הדירה נמצאו בדירה 130 מטרים, הקבלן טוען שלא יאשרו לו יותר מכך וטוען הקבלן שאם ירצה הלוקח יבטל את המקח, הלוקח מצידו טוען שלא כדי לא לבטל את המקח מפני שמחיר הדירה עלה מחתימת החוזה ובאופן זה הוא מפסיד.
מה הדין במצב הזה?
תשובה:
שלום וברכה,
אם הקונה חפץ במקח ולא רוצה לבטל את הקניין הקונה ישלם לפי המ"ר שקיבל, דהיינו על 130 מ"ר, ולא על 150 מ"ר. והמוכר לא יכול להכריח את הקונה לבטל או לשלם מחיר מלא.
בהצלחה.
מקורות:
בשו"ע סימן רלב ס"ד מבואר שמקח שנמצא בו מום לא יכול הקונה ולא המוכר לקיים את המקח ולהפחית במחיר, אלא או יבטל את המקח או ישלם מחיר מלא.
אולם יש מקרים שלא משתלם לבטל את המקח, נחלקו הפוסקים בשוכר חנות וגזל המושל שלא יימכרו יי"ש, והוזל דמי השכירות של החנויות וגזירת המושל נחשב למכת מדינה, סובר המהר"פ פדוואה סימן לט שעל החודשים שעדיין לא ביטלו את המקח [המתינו שמא תעבור גזירת המושל] מנכה לו מן חכירותו, אבל על העתיד לא יוכל לתבוע השוכר הוזלה במחיר, אלא או יבטל או שיקח במחיר שסוכם. ודעת המרדכי שכיון שזה מכת מדינה יכול השוכר לדרוש הוזלה במחיר. הרמ"א סימן שכא הביא את ב' הדעות והכריע כדעת המרדכי.
ונראה שעד כאן לא נחלקו אלא בדבר שאפשר לבטל את המקח, אבל בדבר שלא ניתן לבטל את המקח כיון שביטול המקח כרוך בהפסד כספי, לכו"ע יוכל הקונה לדרוש תיקון המום או הוזלה במחיר של המקח. ודינו כמו העבר שגם המהר"ם פדוואה מודה שיכול לשלם מחיר הזול ולא מחיר היקר. וכן בכל מקח שנמצא מום ולא ניתן לבטל יכול לדרוש הוזלה או תיקון המום. והדבר מצוי בדירות קיט שהשוכר מגיע לדירה עם כל משפחתו ורואה שיש ליקויים ונכנס לגור בבית, עצם השימוש לא מהווה מחילה.
ומסתבר שגם במקרים שהמקח התייקר ואם יבטל הקונה את המקח הרי זה הפסד כספי עבורו, שבמקרה כזה יכול הקונה לדרוש לקזז ממחיר הקנייה ולשם את שווי המקח.
בנדון דידן יש סברה נוספת שישלם לפי מ"ר, מאחר והמחיר מתחילה נקבע לפי מ"ר, ואם המוכר סיפק דירה קטנה ישלם לפי המ"ר שקיבל שכך הייתה הקציצה מתחילה ועל זה לא נאמר ההלכה שלא יכול הקונה לנכות את פחת המום.
