שאלה:
מכובדיי,
רציתי לדעת אם בקהילה דתית גדולה (שכונה תורנית בירושלים) בה כמה בתי כנסת נוהג דין איסור שבות__לפניֹ__בין השמשות כאשר אחד מבתי הכנסת המרכזיים , שהוא בית הכנסת שאני נוהג להתפלל בו ערב שבת , כבר קבלו את השבת ?
הם נוהגים כהלכה ומקבלים קבוע שבת לפני בין השמשות, אבל ישנם בסביבה עוד מספר בתי כנסת שכבר "מגרדים" את בין השמשות.
השאלה שלי נוגעת להפרשת תרו"מ מ_ספק_כפי הוראת הגריש"א זצ"ל.
בנוסף , גם אם יש מקום לומר שבספק הדין עצמו קל יותר שספיקא דרבנן …
האם משום מראית העין אין נפק"מ ?
תשובה:
שלום וברכה
כיום במקומות מרכזיים כמו ירושלים לא נוהג בדרך כלל הדבר הזה של קבלת הציבור, כיון שאנשים לא משוייכים באופן מוחלט לקהילה, ומצוי שלפעמים מתפללים במקום אחר, כמו כן הם נוהגים כל אחד כמנהגי אבותיו בענינים שונים, ולכן כשאדם לא מתפלל שם בשבת זו, הוא לא משוייך אליהם ולא חלים עליו עדייו דיני קבלת השבת הנעשית על ידם. אבל חשוב מאוד לדעת את כללי היתר שבות בין השמשות המבוארים בסימן רסא, שלא נבוא חלילה לידי מכשול.
לא הבנתי את השאלה השניה. איזה מראית עין יש בשבות בין השמשות? הרי זו הלכה מפורשת שחלק מעניני השבות מותרים באותה שעה לצורך מצוה?
ראשית כל תודה על התשובה המחכימה.
א) בהנחה שזה בית כנסת שאני_כן_נוהג להתפלל בו בליל שבת :
האם אז עולה מדבריך שאני נגרר אחרי קבלת השבת שלהם ?
ב) לגבי שאלתך אכן ב"ה עליי ללמוד יותר טוב סעיף זה.
1. לא, אתה נוהג להתפלל שם כי נוח לך, יכול להיות שפעם יהיה נוח לך אחרת. אתה מתפלל שם ליל שבת אבל בבוקר אולי במקום אחר, ביום חול במקום אחר, אין כאן השתייכות קהילתית משמעותית. ראה שו"ע הרב סי' רסג סעי' יט ובכף החיים שם הבעא דבריו להלכה. אמנם במחצית השקל החמיר בכך כאשר אתה מתפלל קבוע באותו בית כנסת בליל שבת, וראוי לחוש לדבריו.
2. גם אני, ה' יזכנו.
תודה מקרב לב על התשובה המחכימה
השאר תגובה