שאלה:
שלום הרב
הגמרא מגדירה שיד סולדת בו היינו כריסו של תינוק נכוית בו : איך הגענו לשיעורים השונים היום [ מ-40 לפי רש"ז אוירבך עד 80 ל רב משה פיינשטיין] ?
יש שיעור אחד שממנו התינוק בן יומו נכון ועוד איך מדדו את זה : האם ידעו באיזה חום התינוק נכוה ?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה השיעורים שכתבת אינם מדוייקים, המחלוקות השונות נוסעות מראיות שונות שיש בענין זה, ואכן הנושא עמום כיון שההגדרה של נכוית אינה ברורה די הצורך.
מקורות:
בשם החזון איש נמסר (ראה חוט שני מבשל ס"ק ז) שמתחילה סבר שהוא כ-50 מעלות צלזיוס ואחר כך חזר בו, ואף דרש להכשיר את הכלים, באופן שהיה בהם איסור עד 40 מעלות, ולדבריו, מעל 46 מעלות הוא ודאי יד סולדת [וכ"כ באור לציון (ל, יב) שכרסו של תינוק נכוית כבר ב40 מעלות ויש לחוש בשיעור זה שכבר נחשב יד סולדת, וכ"כ בס' ברית עולם (אופה, צב)], והגרש"ז אויערבך ז"ל (שו"ת מנחת שלמה א, צא אות ח) פסק שעד 45 מעלות אין לחוש ליד סולדת, משום שכך הוא חום גופו של ברווז שהוא עוף כשר, ומבואר בגמרא (חולין ח, ב) שבית השחיטה נחשב כצונן ואינו מבליע דם בסכין, ולא חילקו חכמים לענין זה בין בעלי החיים השונים, אלא כל שחיטה של בעל חיים טהור בכלל דין זה, ומכאן ש45 מעלות נחשב צונן (שש"כ פ"א סעיף א ובהערה, וראה להלן שם הערה יז מדברי האגרות משה שהוא בין 71-79 מעלות ) .
בשם הגר"א קוטלר נמסר שלא חשש בפחות מ-51 מעלות, והגרצ"פ פרנק לא חשש עד 52 ואולי עד 54 מעלות (הובא במאמרו של פרופ' זאב לב, קובץ המעין כרך יג חוברת ג עמ' 41).
שיעורים אלה שכל פוסק נתן הוא הפוסק בעצמו סמך עליהם גם לקולא ?
לא, גם הגרש"ז אויערבך וגם האגרות משה ציינו שמדובר בטווח שרק לחומרא נהגו בו בשיעור הקטן.
אבל מה יענו כל השיטות שאומרים למעלה מ40 מעלות אע"פ שודאי כריסו של תינוק נכוית בו ? האם יחולקו במציאות ?
כרסו נכוית זה דבר שקשה לאומדו ולהבינו על בוריו. לא כל סלידה היא כויה.
השאר תגובה