לתרומות לחץ כאן

ביטול תחרות

שאלה:

שלום, בישיבתנו הקדושה החלטתי בתור אחראי לימודי הלכה לערוך תכנית מבחנים שבה הבטחנו פרס כספי על כל מבחן ובנוסף לכך פרס של 200 ש"ח לבעל הציון הגבוה ביותר בממוצע כל המבחנים (שישה מבחנים סך הכל), לאחר שלושה מבחנים היה בחור שציונו היה גבוה בצורה משמעותית משאר הנבחנים כך שסביר להניח שהיה זוכה בסוף בפרס, אלא שמחמת חוסר היענות במבחנים (לאחר המבחן השלישי נשארו בערך ארבעה מתמודדים אולי אפילו פחות) ולאחר שניסינו להחיות את התחרות ללא הצלחה, הכרזתי על הפסקתה. האם אני מחויב מדינא לתגמל את הבחור המוביל כספית ב200 ש"ח שהובטחו לזוכה בממוצע או בחלק מהם? ואם לא מדיני אדם, האם מחויב בדיני שמים? הטענה שלי היא שאם הייתי יודע שהתחרות לא תצלח, מסתמא לא הייתי מבטיח להעניק סך כזה של כסף, שכן מטרתי הייתה ליצור לימוד רציני של קבוצה שתישאר עד הסוף. תודה.

תשובה:

שלום וברכה,

כאשר יצרת תחרות בין הנבחנים חל עליך חובת תשלומים כדין שכירות פועלים, ואחרי שכמה מהחברים נכנסו לתחרות ולמדו ועשו מבחנים אתה חייב להמשיך את המבחנים ולשלם את ההבטחה שלך. אין אפשרות לבטל את התכנית באמצע, מאחר ולא היה תנאי מראש שהתכנית מותנית במספר נבחנים. ולכן אותם בחורים שהתחילו ימשיכו הלאה ומי שינצח הוא יזכה בפרס המיועד.

חשוב לדעת, שגם ארבעה בחורים נחשב הצלחה, כל אחד שישב וילמד הרי זה נזקף לזכותך, ואולי בזכותך אותו נבחן ימשיך להתמיד בלימוד ההלכה ויהיה מורה הוראה – והכל בזכות התחרות שיצרת.

בהצלחה רבה ותזכה להגדיל תורה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה על התשובה, בהקשר לזה שתי שאלות:
    א. האם לפי זה יוצא שאני חייב לא רק להעניק את הפרס בסך 200 ש"ח אלא גם להעמיד עוד שלושה מבחנים לרשותם כאשר בכל מבחן הם ג"כ זוכים בסכום כסף [קטן], במקרה שהם רוצים בכך?
    ב. מדוע אין לפטור אותי מצד אומדנא שלא עשיתי את המבחנים אלא ע"מ שיישארו נבחנים? הרי במסכת כתובות נח' חכמים וראב"ע במארס אישה ומת או גירשה האם חייב בתוספת הכתובה והלכה כראב"ע שהולך אחר אומדן שלא הכניסה אלא ע"מ לכונסה, והקשו שם התוס' (מז:) שא"כ כל אדם הלוקח פרה מחברו ומתה אנן סהדי שלא ע"מ כן לקחה, ותי' שאנן סהדי שהיה רוצה להיכנס בספק שתמות הפרה משא"כ באישה לא כתב כלל אלא ע"מ לכונסה ואין דעתו להכניס עצמו בספק כלל. ולכאו' בנידו"ד ברור שלא התכוונתי להכריז על פרס גדול בסך 200 ש"ח אלא ע"מ שיישארו נבחנים, או שמא י"ל שדומה לכל מכר וכיו"ב שלקחתי על עצמי סיכון זה. תודה.

  2. 1. נכון אתה צריך להמשיך את הבחנים הלאה לאותם בחורים שבחרו להצטרף למבחנים. [ועל מה שכתבתי שנחשב לשכירות פעולים ראה קצות [וכן במשובב ביאר את דבריו] ונתיבות שנחלקו אם על דבר מצוה יש דין של שכירות פועלים – אם אומר תניח תפילין ואשלם לך אם חל דין שכירות פועלים. אולם כאן לכו"ע יחול דין שכירות כיון שלא חייבים ללמוד ולהיבחן.]
    2. בתוספות שהזכרת ובפוסקים שהביאו את התוספות מבואר שדווקא באומדנא ברורה לחלוטין, אז אומרים שהמקח בטל, ויש הרבה מה להאריך בדבריהם, אבל כאן אין אומדנא ברורה שהמבחנים מותנים במספר רב של נבחנים, וכל שאין אומדנא ברורה אין סיבה להיפטר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל