האם מותר להלחם בחמאס ולסכן את השבויים?

שאלה:

זה שאלה לא למעשה (מאחר שלא אני מקבל את ההחלטות), אבל אם אפשר וזה לא מכביד, יעזור לי לקבל כיוון או מראי מקומות. האם מותר לצה"ל לתקוף במקום שיש סכנה שיהרגו שבויים יהודים.
למה שעולה בדעתי, בעצם מדובר על זורק אבן לגו, שהיהודי נחשב קבוע. ומצד עצם המציאות אסורה השלכת פצצה. רק כמובן כאן הם מתעסקים בהפצצה עבור פקו"נ של כלל ישראל. רק השאלה, שאי אפשר להצביע על סיכון נפש נקודתי שמצילים בכל הפצצה וכד' [אלא רק יותר "הרתעה" או "סיכול עתידי"] ומאידך כאמור כל השלכת אבן הוא אסור מצד ספק רציחה כלפי היהודי השבוי. ואיך זה נדחה מפני זה?

[בשאלה לא העלתי את עצם הנקודה של שחרור שבויים תמורת הפסקת הלחימה. כי זה מסתמא פחות חמור. כי לא הורגים את השבויים בידים, אלא רק לא מצילים, ובמקום סכנה לכלל ישראל לא מחוייבים להצילם]

אשמח למענה, אפילו באישי

תשובה:

שלום וברכה

שאלה זו רבת משקל ולא לי ולשכמותי היכולת להכריע בה, אני רק יכול לציין לדבריו הידועים של המנחת חינוך בענין זה, שלפי דבריו כל הנושא של פיקוח נפש והצלת נפש, במלחמה יש להם גדרים שונים, מסכנים נפשות כדי להצליח בקרב.

מנחת חינוך פרשת ואתחנן מצוה תכה אות א:

וכתב הרהמ"ח ועובר ע"ז ובא לידו ויכול להורגו מבלי שיסתכן בדבר וכו' וצ"ע נהי דכל המצות נדחים מפני הסכנה מ"מ מצוה זו דהתורה ציותה ללחום עמהם וידוע דהתורה לא תסמוך דיני' על הנס כמבואר ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהוא סכנה. א"כ דחוי' סכנה במקום הזה ומצוה להרוג אותו אף שיסתכן וצ"ע: 

איני יודע להכריע כאן מה לעשות, אבל עצם התפיסה שמותר לנו לסכן את החטופים כדי לנצח במלחמה ןהביא שלום בארץ, אינה מופרכת כלל.

בשורות טובות ישועות ונחמות.